יום ג', כח’ באלול תשע”ז
 
אחרי השימוע: לע"מ לא תשלול תעודת עיתונאי מכתב אל ג'זירה
יונתן כיתאין מדווח ב"גלובס" * אגודת העיתונאים בירושלים מחתה בחריפות נגד הצעד של לע"מ שעתה חזרה בה ממנו * בצילום: מנהל לשכת העיתונות הממשלתית ניצן חן (הדס פרוש, פלאש 90)
קרא עוד...
תגובות: 0   צפיות: 0
 
 
אל: עיתונאי תאגיד השידור "כאן" * מאת: אגודת העיתונאים בירושלים * הנידון: אגודת העיתונאים בירושלים היא בית מקצועי רב ניסיון ואמין - הצטרפו אלינו עכשיו
אגודת העיתונאים בירושלים פותחת שערים לעיתונאי התאגיד - הזמנה והבטחה
קרא עוד...
תגובות: 0   צפיות: 432
 
 
אפליה בקבלת עובדי רשות השידור לשעבר? "מינוי יח"צנית לנציבת התלונות בתאגיד נראה לא מקצועי"
התפרסם מינויה של אורלי ממן לתפקיד נציבת תלונות הציבור בתאגיד * המתמודד העיקרי מול ממן היה דדי מרקוביץ', נציב התלונות הנוכחי של רשות השידור, שזכה לשבחים רבים על האופן בו מילא את תפקידו * נתי טוקר מדווח בדה-מרקר * בצילום: ח"כ איילת נחמיאס-ורבין (המחנה הציוני) * צילמה הדס פרוש, ארכיון פלאש 90
קרא עוד...
תגובות: 0   צפיות: 0
 
תגובת המדינה לבג"ץ לעתירות בעניין תאגיד השידור הציבורי
המדינה הגישה לבג"ץ את תגובתה לעתירות הנוגעות לתאגיד השידור הציבורי. בתמצית, המדינה מעדכנת כי בימים אלה סיכמו ראש הממשלה (המכהן כשר התקשורת) ושר האוצר, כי יפעלו לקדם בהקדם תיקון לחוק השידור הציבורי הישראלי, כך שמועד תחילת שידורי התאגיד יחול ביום 30.4.17. בד בבד, יבוטל ההסדר בחוק המאפשר לשרים להקדים את יום תחילת השידורים בהתאם להודעה מנומקת של מועצת התאגיד, בדבר מוכנותו להתחיל לשדר החל מיום 1.1.17. שאלת קידומו של תיקון החקיקה האמור הובאה לפני היועץ המשפטי לממשלה, אשר קבע כי לגישתו אין מניעה משפטית ליזום אותו * כאן - התגובה, שהוגשה באמצעות עו"ד נחי בן-אור ממחלקת הבג"צים בפרקליטות המדינה
קרא עוד...
תגובות: 0   צפיות: 2
 
 
 
אז מי באמת ראוי לחיסיון עיתונאי?
שירן ירוסלבסקי קרני, תהילה שוורץ אלטשולר - פורשות יריעה רחבה אך ממוקדת בפרסום של המכון הישראלי לדמוקרטיה * ככל שהצעות חוק עולות (ויורדות) בניסיון נמשך להגן על החיסיון העיתונאי בחקיקה ראשית ומעבר לפסיקת בתי המשפט - וככל שהמציאות התקשורתית משתנה ומידע רב מופץ ברשת - כך שבה ועולה שאלת הליבה: מי הוא עיתונאי הראוי לחיסיון? מה הן החובות החלות עליו כדי שיהיה ראוי לו? * תשובה מקפת - כאן
קרא עוד...
תגובות: 0   צפיות: 0
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 

תקנון אגודת העיתונאים בירושלים – אגודה עותומאנית מס' 11/99 נכון ליום 29.10.12 1. א. לשם הגדלת כושרו המקצועי של העיתונאי, העלאת מעמדו וייעול שירותו בהפצת ידיעה, דעה ודעת, טיפוח חופש העיתונות , זכויות האדם וחירויות האזרח החליטו העיתונאים בירושלים להתאגד באגודת עיתונאים מקומית שתייצג את ציבור העיתונאים, תטפל בענייניהם המקצועיים, הכלכליים והחברתיים של העיתונאי ותעלה את הרמה, ההכשרה והאתיקה המקצועית שלו. 1. ב. פעולות אגודת העיתונאים תקוימנה שלא על מנת לעשות רווחים. במידה ותהיינה הכנסות מפעולות האגודה או מכל מקור אחר, תוקדשנה ההכנסות האלה להגשמת מטרות האגודה. 2. השם: אגודת העיתונאים בירושלים. 3. הכתובת: בית אגרון, רחוב הלל 37, ירושלים. 4. האגודה מאוגדת באיגוד הארצי של עיתונאי ישראל ומקבלת על עצמה את תקנון האיגוד הארצי ואת החלטות המוסדות המוסמכים של האיגוד הארצי כל עוד אינן סותרות תקנון זה. חברות 5. לאגודה יכול להתקבל: א. כל עיתונאי בישראל בגיל 18 ומעלה העובד עבודה עיתונאית ובלבד שעיקר פרנסתו מעבודה עיתונאית בעיתון יומי, בשבועון, בסוכנות ידיעות באמצעי תקשורת המוני אלקטרוני הקיימים לפחות שנה אחת. הועד המנהל של האגודה יהיה רשאי לאשר כי אתר חדשות המתפרסם באינטרנט ייחשב ככלי תקשורת לעניין סעיף זה, ובלבד שהמדובר באתר חדשות העומד בקריטריונים המקובלים במועצת העיתונות. ב. לחטיבה המקצועית שליד אגודת העיתונאים יכול להתקבל כל אדם בישראל מגיל 18 ומעלה העובד בעיתון או כלי תקשורת ואינו עיתונאי. על חבר החטיבה המקצועית חלות כל הזכויות והחובות של חבר באגודה בכפוף לסעיף 66-68 להלן. 6. עיתונאי שעיקר פרנסתו על הוצאה לאור או בעלות על כלי תקשורת והמעסיק עיתונאים אחרים אינו יכול להיות חבר באגודה. כן לא יתקבל לאגודה עיתונאי אשר מלבד עבודתו העיתונאית הוא עוסק בענף שאינו הולם את מעמדו כעיתונאי, או שיש בו ניגוד אינטרסים עם מעמדו כעיתונאי. 7. אדם המבקש להיות חבר באגודה ימלא שאלון. על המבקש להביא המלצה של 7 חברים באגודה מהם 2 חברי ועד האגודה. אדם כנ"ל יכול למלא שאלון רק בתום שנה לעבודתו כעיתונאי. בקשת אדם לחברות תידון בועדת חברות הרשאית להזמין את האדם להופיע בפניה ולהמציא מסמכים כפי שיידרש על ידי הועדה. המלצת ועדת החברות טעונה אישור ועד האגודה. 8. כל חבר הוא בעל זכויות וחובות באגודה ויש לו זכות בחירה וזכות להיבחר למוסדות האגודה, בהתאם להוראות תקנון זה. 9. חברותו של חבר פגה במקרים הבאים: א. כאשר החבר הודיע בכתב לועד האגודה על פרישתו. ב. כאשר החליט כך בית דין של האגודה או בית דין של האיגוד הארצי של עיתונאי ישראל. ג. מי שחדל לעסוק במקצוע העיתונות ובלבד שאינו עוסק בעבודה אחרת שאינה הולמת את מעמדו העיתונאי רשאי להמשיך חברותו במשך שנתיים. בתקופה זו לא ימלא תפקיד במוסדות האגודה. בתום שנתיים תופסק חברותו. אם ישוב למקצוע העיתונות המזכה אותו בחברות באגודה תחודש חברותו. סעיף זה לא יחול על חבר אגודה, שהיה 10 שנים לפחות חבר אגודה ופרש ממקום עבודתו (לאחר 10 שנים כאמור). ד. מי שעוסק בעבודה שאינה הולמת את מעמדו העיתונאי או מי שעיקר פרנסתו אינה ממקצוע העיתונות. ה. אם לא שילם במשך שישה חודשים את מיסי החבר או תשלומים אחרים שהוא חב לאגודה למרות התראת הועד במכתב רשום. ו. נידון חבר על עבירה פלילית שיש עימה קלון בפסק דין סופי של בית משפט. ז. ביטול חברותו של חבר בהתאם לסעיפים ג', ד', ו', לעיל תעשה בהמלצת ועד חברות ובאישור ועד האגודה. חבר שננקטו כלפיו בהליכים לפי סעיפים אלה רשאי לפנות לבית הדין של האגודה. החלטת בית הדין מחייבת את האגודה. 10. חבר שפרש מהאגודה או שחברותו פגה ומבקש להתקבל כחבר מחדש יהיה חייב לשלם דמי חבר לכל התקופה בה לא שילם מיסי חבר או לחילופין לעבור את כל ההליכים הכתובים בתקנון לקבלת חבר חדש. נסיבות מיוחדות יעברו להחלטת וועד האגודה. 11. עם הפסקה סופית של החברות חייב החבר להחזיר לאגודה בתוך חודש ימים את התעודות והמסמכים המעידים על השתייכותו לאגודה. אם לא יעשה כן רשאי הועד לפעול להשגת תעודות אלה באמצעים משפטיים וכמו כן להודיע ברבים, בצורה שימצא לנכון, על הפסקת חברותו. חבר שחברותו פגה יראה כמתפטר ממוסדות האגודה. 12. אמצעים לצורכי פעולתה מטילה האגודה על חבר דמי כניסה ותשלומים חד פעמיים כפי שיקבע ע"י הועד מעת לעת, ומס חבר חודשי לפי החוק. 13. האגודה רשאית לקיים הופעות תרבות ואומנות, פגישות, אסיפות, כינוסים, להוציא כתבי עת, לארגן "עיתון העיתונאים", מועדון וחוגי ידידות לשם השגת אמצעים לפעולות האגודה. 14. האגודה, באמצעות הועד או באמצעות מי שהוסמך על ידי הועד, רשאית לקנות, לרכוש, לחכור, למכור ולהחכיר נכסי דלא ניידי כדי להשיג את מטרותיה של האגודה ולהתקשר בחוזים לשם כך. האגודה רשאית באמצעות הועד לחתום על חוזים ולבטלם. להגיש תביעות משפטיות ואחרות ולעשות כל פעולה שתידרש לטובת האגודה ולהגנה על רכושה ועל חבריה. החלטת הועד לרכוש או למכור נכסי דלא ניידי כלשהן של האגודה או למשכנם טעונה אישור של אסיפה כללית שתיערך לצורך החלטה בנדון בלבד. מוסדות האגודה 15. מוסדות האגודה הם: האסיפה הכללית, הוועד, בית דין חברים, ועדת ביקורת, ועדת אתיקה, ועדת קרן הלוואות, ועדת קרן שביתה וועדת בחירות. 16. האסיפה הכללית היא המוסד העליון של האגודה: א. בחודשים ינואר או פברואר תיערך אסיפה כללית של האגודה. אחת לשנתיים תבחר האסיפה הכללית את מוסדות האגודה. ב. באסיפה הכללית השנתית תוגש הצעת התקציב לשנה הבאה, וכן דו"ח ועדת הביקורת, דו"ח כספי ופירוט הכספים שנצברו בקרנות האגודה, לשם אישורם. ג. הועד רשאי לזמן אסיפה כללית. הועד חייב לזמן אסיפה כללית לפי דרישה של לפחות 10 אחוזים מחברי האגודה. הועד יודיע מראש על האסיפה הכללית ועל סדר יומה. אסיפה כללית המתכנסת בהליך כזה תכונס לכל המאוחר 15 יום מהמועד בו הוגשה הבקשה. 17. על קיום אסיפה כללית ועל סדר היום שלה יש להודיע בכתב לחברי האגודה לפחות שבוע לפני מועד כינוסה של האסיפה. האסיפה היא חוקית אם משתתפים בה לפחות מחצית ממספר חברי האגודה. אם לא יבואו בשעה היעודה מחצית ממספר החברים, תתקיים האסיפה כעבור מחצית השעה ותהיה חוקית יהיה אשר יהיה מספר המשתתפים בה. (למעט אסיפה כללית שמכונסת לצורך פרוק האגודה). 18. האסיפה הכללית בוחרת נשיאות לניהול ישיבותיה. הנשיאות מנהלת את האסיפה ומביאה להצבעה הצעות שהועלו בדיונים. החלטות האסיפה הכללית מתקבלות ברוב קולות. (למעט אסיפות כלליות לצורך שינוי בתקנון ולצורך פרוק האגודה). 19. האסיפה הכללית הדו שנתית בוחרת בועדת בחירות בת חמישה חברים, בועדת אתיקה בת חמישה חברים, בבית דין חברים בהרכב של שבעה חברים, בועדת קרן הלוואות בת חמישה חברים, בועדת קרן שביתה בת חמישה חברים ובועדת ביקורת בת חמישה חברים. כן בוחרת האסיפה שני ממלאי מקום לחברים בכל אחת מהועדות האלה. האסיפה קובעת את מועד הבחירות לועד האגודה ובלבד שהבחירות יתקיימו לא יאוחר מתום שנתיים לכהונת הועד. הועד 20. רשאי להצביע לוועד האגודה, חבר שמלאו 6 חודשים לחברותו באגודה. 21. א. בוועד 15 חברים הנבחרים בבחירות חשאיות על ידי חברי האגודה. חברי האגודה בוחרים בשתי קלפיות: בקלפי חטיבתית יבחרו שלושה חברים מכל חטיבה. החטיבות הן: רדיו, טלוויזיה ועיתונות כתובה ואלקטרונית (אינטרנט). בחטיבת הרדיו יכללו כל החברים העובדים ברדיו או שפרשו מהרדיו. בחטיבת הטלוויזיה יכללו כל החברים העובדים בטלוויזיה או שפרשו מהטלוויזיה ובחטיבת העיתונות הכתובה והאלקטרונית (אינטרנט) יכללו כל החברים העובדים בעיתונות הכתובה והאלקטרונית (אינטרנט) או שפרשו ממנה. פרי לנסרים יחולקו לחטיבות בהתאם לאופי עבודתם. זכות הבחירה בקלפי חטיבתית תהיה רק לחברים מאותה חטיבה. בקלפיות החטיבתיות יבחרו בסך הכל 9 חברים. בקלפי הכללית בוחרים את ששת חברי הועד הנוספים. זכות ההצבעה בקלפי הכללית היא לכל חברי האגודה הרשאים להצביע. יבחרו בקלפי זו ששת המועמדים שקיבלו את מרבית הקולות ובתנאי שבכל מקרה יבחרו שני מועמדים מכל חטיבה. 21. ב. יו"ר הועד יכהן מי שקיבל את מירב הקולות – רוב כללי ולבד שהוא מועסק בכלי תקשורת ע"פ הסכם עבודה קיבוצי, ואיננו גמלאי. היה והיו"ר הנבחר פרש מכלי התקשורת בו הוא מועסק בהסכם קיבוצי לאחר בחירתו כיו"ר, ימשיך לכהן בתפקידו, ובלבד שימשיך לעסוק במקצוע העיתונות. אם פרש היו"ר הנבחר לגמלאות אחרי שנבחר ליו"ר – יפרוש מתפקידו כיו"ר ובמקומו יכנס לתפקיד המועמד הבא, בהליך כמפורט בסעיף 23 להלן. תנאי זה חל גם לגבי מי שיבחר כיו"ר הועדה המקצועית. 22. אם חבר ועד נפטר או מתפטר יכנס במקומו לועד המועמד שזכה למירב הקולות בקלפי בה נבחר המתפטר ובלבד שהמועמד יהיה מאותה חטיבה. והיה ומוצו כל המועמדים מאותה חטיבה יבוא במקומו מועמד מהקלפי האחרת ובלבד שיהיה מאותה חטיבה. והיה ואין מועמדים מאותה חטיבה יכנס לועד כחבר אדם שימונה על ידי חברי הועד מהחטיבה בה נבחר המתפטר ובלבד שיהיה מאותה חטיבה. 23. א. כדי להיות מועמד לבחירות על חבר למלא טופס בקשה בצרוף חתימותיהם של חמישה חברי אגודה. חבר ימליץ על לא יותר מ- 3 חברים בחטיבה אליה הוא שייך ו- 2 בכללית. 23. ב. חבר יכול להגיש מועמדות לוועד האגודה רק אם מלאו לו 24 חודשי חברות. 23. ג. חבר, המועסק במקום עבודה שיש בו ועד עיתונאים נבחר, יכול להגיש מועמדות לוועד האגודה רק אם הוא חבר ומשלם דמי חבר לוועד זה. 24. אם כמה מועמדים מקבלים בהצבעה מספר קולות שווה והם משלימים את מספר חברי הועד מאותה חטיבה – יכריע וותק המועמדים באגודה את סדר כניסתם לוועד, ואם הוותק זהה - תכריע הגרלה את סדר כניסתם לועד. 25. כל חבר יכול להצביע עבור לא יותר מ 6 מועמדים בקלפי הכללית ולא יותר מ 3 מועמדים בקלפי החטיבתית. אם הצביע בעד מספר גדול יותר – הצבעתו פסולה. 26. א. ועדת הבחירות תפרסם את בעלי זכות הבחירה לפחות 14 יום לפני מועד הבחירות. ערעורים על הרשימה יוגשו לועדה לא יאוחר מ7 ימים לפני הבחירות. הועדה תדון ותקבע בערעורים אלה תוך 24 שעות. ב. ניהול הבחירות וביצוע כל הסעיפים הנוגעים לבחירות הם בסמכות בלעדית של ועדת הבחירות. ג. ועדת הבחירות חייבת להודיע על הועד החדש שנבחר בבחירות לא יאוחר מתום חמישה ימים ממועד הבחירות. ד. מועמד לועד האגודה לא יכהן בועדת הבחירות. ה. ועדת הבחירות רשאית לדחות את מועד הבחירות, עד 45 ימים מהיום שנקבע ע"י האסיפה הכללית. ו. ועדת הבחירות תעביר לכל דורש, מחברי האגודה, את רשימת הבוחרים ורשימת המועמדים לבחירות לוועד האגודה. 27. עובד בתפקיד ניהול (בכלי תקשורת אלקטרוני ממנהלי מחלקות ומעלה למשל: מנכ"ל, מנהל מדיה, מנהל חטיבה, משנה למנכ"ל, עוזר למנכ"ל, יועץ למנכ"ל, סמנכ"ל. בעיתונות כתובה למשל: עורך ראשי, עורך מוסף, עורך חדשות ראשי, מנהל סניף) לא יכהן בועד ובבית דין חברים של האגודה. חבר ועד הניגש לתפקיד כנ"ל – מושעה מחברותו בועד עד לביצוע המכרז. אם יזכה בתפקיד יראה כמתפטר מחברותו בועד או בבית דין חברים של האגודה. 28. הועד מנהל את ענייני האגודה ומייצג את ציבור העיתונאים. הועד בוחר בועדה מקצועית, בועדת חברות, בועדת משק וכספים וכן בכל ועדה אחרת שימצא לנכון. חברי הועדות יכולים להיות גם שלא מחברי הועד. הועדות אחראיות בפעולתם בפני הועד. הועד רשאי לבחור מקרב חבריו הנהלה ולהחליט על סמכויותיה. ההנהלה אחראית בפעולותיה בפני הועד. 29. א. ועד אגודה מכהן בתפקידו עד שנבחר ועד אחר תחתיו. ב. לא יכהן חבר ועד יותר מאשר שתי תקופות רצופות של כהונת ועד, אלא אם כן אין מועמד אחר / נוסף מאותה מדיה אותה הוא מייצג. בתום הפסקה של כהונת וועד אחת רשאי חבר אגודה להגיש מועמדות לכהונה כחבר וועד האגודה. 30. במקרה שרוב חברי הועד מתפטרים או פגה כהונתם מסיבה אחרת, יש לכנס בתוך חודש ימים אסיפה כללית לשם קביעת מועד לבחירות חדשות לוועד חדש וכן לבחור ועדת בחירות לניהול הבחירות. 31. אם חבר ועד נעדר מישיבות הועד במשך שלושה חודשים ברציפות בלי סיבות מספיקות הוא יראה כמתפטר מועד האגודה. לחבר הוועד תעמוד זכות טיעון ושימוע לגבי היעדרותו מישיבות הוועד. ועד האגודה יהיה רשאי לבטל את ההתפטרות של חבר הוועד לאחר שתתקבל עמדת החבר. 32. לא תקוים ישיבת ועד אלא אם נוכחים בתחילתה לפחות מחצית חברי הועד. ועדת הביקורת 33. אסיפה כללית דו שנתית בוחרת בועדת ביקורת בת חמישה חברים. תפקידיה הם לבקר את ההנהלה הכספית, המשקית והניהולית של האגודה. התפטרו שלושה או יותר מחברי הועדה יכנס הועד אסיפה כללית מיוחדת לבחירת חברים חדשים. 34. ועדת הביקורת רשאית לעיין בכל המסמכים המצויים באגודה. לרבות פרוטוקולים של ישיבות הועד, תיקי מזכירות, פנקסי חשבונות וכל מסמך אחר שיראה לה לנכון לצרכי מילוי תפקידה. 35. ועדת הביקורת חייבת להגיש דין וחשבון שנתי על ממצאיה לאסיפה הכללית המתכנסת לאשר את התקציב. הועדה רשאית להגיש, במקרים מיוחדים, דינים וחשבונות בנושאים מסוימים. והיה והועד אינו מקבל את עמדת הביקורת בנושאים מסוימים אלה רשאית הועדה לפרסם את ממצאיה ב"ידיעון לחבר" שיישלח לכל חבר באגודה. ועדת חברות 36. א. ועד האגודה יקים ועדת חברות. ב. ועדת החברות תקבל ותבדוק בקשות להצטרף לאגודה. ג. ועדת החברות תפעל לפי תקנון זה. ד. על ועדת החברות לעדכן אחת לשנה את רשימת חברי האגודה לפי כללי התקנון ולהביא לישיבת הועד את רשימת החברים שיש לשנות את מעמדם באגודה. ה. הועדה תפעל לגייס לשורות האגודה את כל העיתונאים העונים על תנאי הקבלה לאגודה. התאים 37. חברי האגודה רשאים להתארגן בתאים כדי לפעול בתחומם המקצועי כמו למשל כינוס מסיבות עיתונאים, תדרוכים, סיורים וכל פעולה הנוגעת לעבודתם. הקמת תא טעונה אישור ועד האגודה. 38. בתא יכול להשתתף כל חבר באיגוד הארצי של עיתונאי ישראל העוסק בנושא המקצועי שלשמו הוקם התא. 39. התא יבחר, מקרב חבריו, באסיפה כללית של כל חברי התא שתתקיים אחת לשנתיים בממלאי תפקידים. ממלאי התפקידים אחראים בפעולותיהם לפני האסיפה הכללית של חברי התא. 40. כל חבר תא וכל חבר אגודה הנפגע מהחלטות התא יכול לערער לפני ועד האגודה. החלטת ועד האגודה מחייבת את התא הנוגע בדבר, והיה והחלטות הועד אינן נראות לחבר הוא רשאי לפנות לבית הדין. ועדת אתיקה 41. ועדת האתיקה, בת חמישה חברים, נבחרת על ידי האסיפה הכללית הדו-שנתית. 42. הועדה מוסמכת לדון בכל תלונה בנושא אתיקה שהובא בפניה בין על ידי חבר ובין על ידי אדם אחר. 43. הועדה רשאית לבדוק ביוזמתה עבירות לכאורה על כללי האתיקה. 44. עבירה אתית היא עבירה לפי כללי האתיקה שנקבעו ופורסמו על ידי ועדת האתיקה של האיגוד הארצי של עיתונאי ישראל. עד לקביעת כללים כאלה יחייבו כללי האתיקה שנקבעו על ידי מועצת העיתונות. 45. והיה וועדת האתיקה תמצא כי יש יסוד לחשד כי חבר עבר עבירה אתית, חייבת הועדה לפנות בתלונה לבית הדין. בדיוני בית הדין בנושא זה תשמש הועדה, או אחר מחבריה שמונה על ידיה כתובע מטעם האגודה. בית הדין 46. בית הדין של האגודה מונה שבעה חברים הנבחרים על ידי האסיפה הכללית הדו-שנתית. 47. בית הדין הוא המוסד השיפוטי היחיד של האגודה. תפקידו לדון בתביעה של חבר נגד חבר, של חבר נגד האגודה ושל האגודה או ועדת האתיקה נגד חבר בכל עניין על פי התקנונים והכללים המחייבים את האגודה. 48. בית הדין יכול גם לברר תביעות של מוסדות ואנשים שאינם חברי אגודה נגד חבר אגודה ונגד האגודה. 49. בית הדין יכול לברר תביעות של חבר נגד מוסד או אדם שמחוץ לאגודה אם יש לכך הסכמה של שני הצדדים. 50. לפי דרישת בית הדין חייב חבר אגודה להופיע בפניו אם כנתבע ואם כעד. רשאי נתבע לפני בית הדין להיות מיוצג על ידי חבר באיגוד בארצי של עיתונאי ישראל בדיוני בית הדין. לעניין התייצבות עדים בפניו, יהיה בית הדין רשאי להטיל על חבר אגודה שסירב להתייצב כעד את העונשים האמורים בסעיף 59 א – 59 ד. 51. החלטות בית הדין מחייבות את הצדדים. על החלטות בית הדין אפשר לערער, תוך 14 יום בפני בית הדין של האיגוד הארצי של עיתונאי ישראל. 52. אב בית הדין ייבחר על ידי האסיפה הכללית הדו-שנתית, התפטר אב בית הדין יבחרו שאר חברי בית הדין בחבר אחר כאב בית הדין. אב בית הדין ימנה את הרכב השופטים שיש בכל הרכב. בית הדין יכול לשבת בהרכב של שלושה חמישה או שבעה חברים. 53. תביעה יש להגיש בכתב לבית הדין. בדיון של פחות מ-7 שופטים הצדדים רשאים להתנגד לאחד מחברי בית הדין. במקרה כזה ימנה אב בית הדין שופט אחד ולמינוי זה אין לצדדים זכות להתנגד. לא יתמנה שופט במקרה של ניגוד עניינים עם הנתבע או המקרה. 54. בית הדין מוסמך לקבוע אם החלטות מוסדות האגודה תואמות את התקנון. עונשים 55. בתום הדיון בבית הדין יוציא בית הדין את פסק דינו ויודיע על כך בכתב לצדדים הנוגעים בדבר. בית הדין ינמק את פסק דינו. 56. המוציא לפועל את החלטות בית הדין הוא ועד האגודה. 57. בית הדין, בפסק דינו, רשאי לקבוע אחד מאלה: א. לדחות את התלונה. ב. למצוא שיש ממש בתלונה. 58. במקרה שבית הדין מצא שיש ממש בתלונה הוא רשאי להטיל את העונשים הבאים : א. התראה ב. נזיפה ג. נזיפה חמורה ד. הרחקת חבר מהאגודה לתקופה מסוימת ה. הוצאת חבר מהאגודה לצמיתות ו. קנס כספי שלא יעלה על משכורת או הכנסה של חודש אחד. 59. בית הדין רשאי להעביר תלונה, במקרה של חשד לעבירה על החוק, למשטרת ישראל. מצא בית הדין בתלונה, חשד בעבירה על דיני עונשין, יעביר מסקנותיו בנדון, מנומקות למשטרה. 60. בית הדין רשאי להחליט כי פסק דינו יפורסם במגבלות מסוימות או יפורסם מבלי להזכיר את שמות הצדדים או יפורסם פרסום פנימי בין החברים בדרך שתיקבע על ידי בית הדין או שיפורסם בציבור. 61. החלטה על הוצאת חבר מאגודה לא תבוצע אלא לאחר מיצוי כל הליכי הערעור. פירוק האגודה 62. על פרוק האגודה תחליט רק אסיפה כללית מיוחדת שתכונס לעניין זה בלבד. החלטה על פירוק האגודה תתקבל ברוב של 75% מחברי האגודה הנוכחים באסיפה. בהחלטת הפרוק תקבע האסיפה הכללית המיוחדת כיצד לנהוג ברכוש האגודה, למי להעבירו ובאילו תנאים. החלטה על פרוק האגודה תתקבל רק אם היו נוכחים באסיפה הכללית המיוחדת לא פחות ממחצית חברי האגודה. שינויים בתקנון 63. תוספת או שינוי בתקנון למעט הסעיף הנוגע לפרוק האגודה יעשו אך ורק לפי החלטת אסיפה כללית מיוחדת שתכונס למטרה זו וברוב של 2/3 לפחות מהמשתתפים באסיפה זו. 64. ניתן לשנות את הסעיף בתקנון הנוגע לפרוק האגודה רק באסיפה כללית מיוחדת שבה נוכחים לפחות מחצי מחברי האגודה וברוב של 75% מהמשתתפים באסיפה זו. חטיבות מקצועיות 65. כל אדם העובד בכלי תקשורת ואינו עיתונאי יכול להצטרף לחטיבה המקצועית שליד האגודה. 66. חבר בחטיבה מקצועית נושא בכל החובות של חבר אגודה ובכל הזכויות של חבר אגודה למעט הזכות לבחור ולהיבחר למוסדות האגודה וכן למעט הזכות להשתתף בהצבעות באסיפה כללית. 67. חברי החטיבה יבחרו, במועד הבחירות לוועד האגודה, משקיף אחד לוועד האגודה, ללא זכות הצבעה.