יום ג', כ’ בתמוז תשע”ט
 
מדד השינאה לעיתונאים ברשת
ביוני פורסמו ברשת כמעט עשרת אלפים ביטויי שנאה כלפי עיתונאים - 7% מכלל השיח הקשור אליהם. שיח השנאה מופנה לעיתונאים מכל כלי התקשורת, משמאל ומימין * שחר גור, מנהל יפעת מחקרי מדיה, כותב ב"עיתונות" - אתר אגודת העיתונאים בתל אביב * בצמרת הדרוג - עמית סגל
קרא עוד...
תגובות: 0   צפיות: 0
 
 
"התקשורת הישראלית הרוויחה ביושר את חוסר האמינות שהציבור רוחש לה"
נעמה סיקולר, עורכת "גלובס", התייחסה בכנס חופש העיתונות לעימות המערכתי עם אלי ציפורי ("פייק ניוז") ולמורשת "כלכליסט" • שמעון שיפר תיאר את תגובתו לפסק-הדין החריף נגד העיתונאי עמיחי אתאלי • והמנחה לינוי בר-גפן גילתה כי עיתונאים "ימניים" סירבו להשתתף * אורן פרסיקו מדווח ב"עין השביעית" - לאתר "העין" - כאן
קרא עוד...
תגובות: 0   צפיות: 0
 
 
 
 
ספרו של חבר האגודה צבי לי-דר "קדר המילים" במבצע מיוחד לחברי האגודה
ספרו של צבי לי-דר "קדר המילים", אשר ראה אור בימים אלה בהוצאת כרמל, זמין כעת לרכישה ישירה מן ההוצא ב- 45 ₪ בלבד - מחיר מבצע בלעדי לחברי האגודה.
קרא עוד...
07:28 (25/03/19) אגודת העיתונאים
תגובות: 0   צפיות: 82
 
"אמא של ממזר" - אברהם בנמלך
חבר האגודה חברנו אברהם בנמלך, הוציא לאור ספר חדש "אמא של ממזר" שעוסק בטרגדיה של מעוכבות הגט הנשחקות בממסד הדייני * חברי האגודה יכולים לרכוש את הספר אצל אברהם בנמלך 052-5236095 ב- 35 ₪ בלבד. פרטי התקשרות נוספים אפשר לבקש במשרדי האגודה * לקריאה נגישה הקישו על עטיפת הספר פעם ופעמיים
קרא עוד...
תגובות: 0   צפיות: 3
 
 
 
אז מי באמת ראוי לחיסיון עיתונאי?
שירן ירוסלבסקי קרני, תהילה שוורץ אלטשולר - פורשות יריעה רחבה אך ממוקדת בפרסום של המכון הישראלי לדמוקרטיה * ככל שהצעות חוק עולות (ויורדות) בניסיון נמשך להגן על החיסיון העיתונאי בחקיקה ראשית ומעבר לפסיקת בתי המשפט - וככל שהמציאות התקשורתית משתנה ומידע רב מופץ ברשת - כך שבה ועולה שאלת הליבה: מי הוא עיתונאי הראוי לחיסיון? מה הן החובות החלות עליו כדי שיהיה ראוי לו? * תשובה מקפת - כאן
קרא עוד...
תגובות: 0   צפיות: 0
 
אל: עיתונאי תאגיד השידור "כאן" * מאת: אגודת העיתונאים בירושלים * הנידון: אגודת העיתונאים בירושלים היא בית מקצועי רב ניסיון ואמין - הצטרפו אלינו עכשיו
אגודת העיתונאים בירושלים פותחת שערים לעיתונאי התאגיד - הזמנה והבטחה
קרא עוד...
תגובות: 0   צפיות: 494
 
 
 
 
 
תיאטרון ירושלים מעניק הנחות ברכישת מנוי לעונה 2019-2020
06:37 (20/05/19) אגודת העיתונאים
 
מחנה ספורט - מרכז הספורט קוסל בגבעת רם מעניק הנחות לילדי חברי האגודה הנרשמים למגוון פעילויות ביולי אוגוסט 2019
מרכז הספורט בקרית אדמונד י. ספרא מזמין את ילדי חברי האגודה למחנה ספורט הכולל: מחנה שחייה, מחנה כדורגל, מחנה ספורט (כדורעף, טניס, כדורסל ועוד) ומחנה מחול ואומנויות. שלושה מחזורים יתקיימו ביולי - אוגוסט.
קרא עוד...
06:45 (16/05/19) אגודת העיתונאים
תגובות: 0   צפיות: 118
 
 
 
אחיה גינוסר בועדת הכלכלה של הכנסת * ראו כאן את הפרוטוקול המלא של הישיבה מיום 21 למאי

הכנסת התשע-עשרה נוסח לא מתוקן מושב ראשון פרוטוקול מס' 15 מישיבת ועדת הכלכלה יום שלישי, י"ב בסיוון התשע"ג (21 במאי 2013), שעה 11:00 סדר היום: יישום הרפורמה ברשות השידור נכחו: חברי הוועדה: אבישי ברוורמן – היו"ר אריאל אטיאס דוד צור אברהים צרצור מיכל רוזין איציק שמולי איתן כבל עליזה לביא מוזמנים: עו"ד חגית ברוק – הלשכה המשפטית, משרד התקשורת יעל מבורך – רכזת תקשורת באגף תקציבים, משרד האוצר אפרים (אפי) מלכין – מרכז בכיר אגף השכר והסכמי עבודה, משרד האוצר ענת לינדנבאום – אגף החשב הכללי, משרד האוצר אמיר גילת – יו"ר, רשות השידור יוני בן מנחם – מנכ"ל, רשות השידור עודד בירגר – משנה למנכ"ל, רשות השידור ערן הורן – סמנכ"ל כספים וכלכלה, רשות השידור איתי יפה – חשב, רשות השידור מורן מן – עוזר ליו"ר רשות השידור, רשות השידור צביקה צימרמן – מנהל כ"א, רשות השידור יראון רופין – סמנכ"ל משאבי אנוש, רשות השידור איתנה גרגור – מבקרת הפנים, רשות השידור יואב אשכנזי – פרויקטור הנדל"ן ברשות, רשות השידור עינב לוין בנימין – לשכת היו"ר, רשות השידור יאסר עטילה – מנהל הרדיו בערבית, קול ישראל, רשות השידור משה גביש – יו"ר רשות השידור לשעבר משה זמיר – עורך, מפיק, רשת מורשת, רשות השידור – ועדי עובדים אחיה (חיקה) גינוסר – יו"ר אגודת העיתונאים בירושלים, רשות השידור – ועדי עובדים משה שגב – יו"ר ועד הנדסה (טלוויזיה), רשות השידור – ועדי עובדים אדיסו וובה – חבר ועד הנדסה (טלוויזיה), רשות השידור – ועדי עובדים צגה מלקו – חברת ועד אגודת העיתונאים, רשות השידור – ועדי עובדים ענת עוזרי – יו"ר ועד משולב (טלוויזיה), רשות השידור – ועדי עובדים תמנה עורב – יו"ר ועד האקדמאים, רשות השידור – ועדי עובדים אברהם שלמה – ועד משולב (טלוויזיה), רשות השידור – ועדי עובדים עו"ד ברוך אסקרוב – עיתונאי קול ישראל, רשות השידור – ועדי עובדים אנאל כהן – ועד המח"ר, רשות השידור – ועדי עובדים רן אפרתי – ועד טכנאים (רדיו), רשות השידור – ועדי עובדים פאני ביטון – מנהלת מחלקת תש' לספקים, יו"ר ועד מטה, רשות השידור – ועדי עובדים יהודה (יוג'י) גבאי – יו"ר ועד הטכנאים, רשות השידור – ועדי עובדים דוד מס – נציג טכנאים, רשות השידור – ועדי עובדים ידידיה תנעמי – חבר ועד אגודת העיתונאים, רשות השידור – ועדי עובדים ציון בוסאני – רשות השידור – ועדי עובדים ישעיהו קומורניק – חבר ועד אגודת העיתונאים (רדיו), רשות השידור – ועדי עובדים אורי רוזנווקס – יו"ר פורום היוצרים הדוקומנטריים, ארגוני יוצרים ומבצעים עפרה אייבר – אחראית קידום יצירה ישראלית, איגוד המפיקים, ארגוני יוצרים ומבצעים אסף אמיר – יו"ר איגוד המפיקים, ארגוני יוצרים ומבצעים אסף כרמל – אחראי קידום היצירה המקורית, איגוד במאי הקולנוע והטלוויזיה, ארגוני יוצרים ומבצעים ליאור תמאם – אחראי היצירה המקורית, איגוד התסריטאים, ארגוני יוצרים ומבצעים עו"ד אסנת סרוסי – הסתדרות האקדמאים, ההסתדרות הכללית החדשה פרופ' אליהו פולק – יו"ר, האגודה לזכות הציבור לדעת חיה גרוסמן – רכזת, האגודה לזכות הציבור לדעת איה אחימאיר – מנהלת קמפיינים, תנועת "עורו" איל מלמד – מנכ"ל תנועת "עורו" ד"ר דניאל דור – פעיל המשמר החברתי עו"ד אלעד מן – יועץ משפטי, תנועת הצלחה – התנועה הצרכנית לקידום חברה כלכלית עו"ד מאיר רובין – פורום קוהלת (ע"ר) אלכס גנדלר – לוביסט, אקו"ם צבי קסלר – לוביסט, קשת מאירה בסוק ייעוץ משפטי: אתי בנדלר מרב תורג'מן מנהלת הוועדה: לאה ורון רישום פרלמנטרי: אירית שלהבת יישום הרפורמה ברשות השידור היו"ר אבישי ברוורמן: אני קודם כול מקדם בברכה את יושב-ראש רשות השידור, את המנכ"ל, את יושב-ראש רשות השידור בעבר, את חברי הכנסת וכל הציבור, כולל מאגודת העיתונאים וכל האנשים שנמצאים כאן. כאשר אני למדתי בבית-ספר תיכון, למדנו אז אנגלית והיה ספר נהדר שהמפיקים, אולי אסף אמיר זוכר: The Forsyte Saga, "האגדה לבית פורסייט". אני מסתכל, אני 7 שנים בכנסת ישראל, נכנסתי באפריל, הייתי חבר בוועדת הכספים ובוועדת הכלכלה, הייתי יושב-ראש ועדת הכספים, הייתי שר. אני כל הזמן שומע שאו-טו-טו יש רפורמה ברשות השידור. אפילו כשהייתי יושב-ראש ועדת הכספים הבאתי את עופר עיני ואמרו לי: או-טו-טו חותמים, ואז הייתי צריך לאשר בתור יושב-ראש ועדת הכספים סכומים כלשהם, משהו לקראת החגים, כדי למנוע שחס וחלילה לחלק מן העובדים לא יהיה מה לאכול. אבל אמרו לי: אחרי החגים תהיה רפורמה. אתם מכירים את המשפט היהודי הקלאסי "אחרי החגים". אז אנחנו כאן ואני שומע שבתחילת החודש נחתמה סופית הרפורמה ברשות השידור. אמיר גילת: "סופית" אתה אמרת. היו"ר אבישי ברוורמן: התפקיד שלנו כאן כמייצגים את הציבור, לא קואליציה ולא אופוזיציה, לבחון מה נכון לציבור, האם הרפורמה הזאת שמוצגת מביאה להבראה של רשות השידור. כולנו רוצים שבישראל יהיה שידור ציבורי איכותי ומגוון. אנחנו רוצים שהתכנים שהערוצים המסחריים לא מעוניינים לעסוק בהם יהיו כאן ברשות השידור הציבורית. מצד שני, אנחנו רוצים גם תוכניות שיש להן ביקוש. איך אמרתם לציבור: "יש תמורה בעבור האגרה". לגבי האגרה – זה שאלה אחרת אם משלמים אותה. אתן את רשות השידור ליושב-ראש רשות השידור. אני יודע שיש היום דיון בעתירה ואתם צריכים ללכת לבית-המשפט בשעה 12:00, וכך גם חלק מן העיתונאים והאחרים יהיו שם. אני רוצה לקבל דיווח ברור ומדויק מה קורה, איך מתקדמת הרפורמה, האם הרפורמה הזאת היא עוד טלאי על טלאי, או באמת תצליח להביא לשינוי משמעותי ברשות השידור. למרות החתימה על הרפורמה, 5 חברים במליאת רשות השידור כתבו לאחרונה לשר התקשורת, מר ארדן, שאמר לי שהוא גם לומד את כל הנושאים האלה, ואנחנו נשמע עוד את דבריו: "במצב הנוכחי ההנהלה לא מסוגלת לקדם שינוי אמיתי ולכן הדרך היחידה להבריא את הרשות – לסגור אותה ולפתוח מחדש". קיבלנו את המכתב הזה. בסוף 2012 מליאת רשות השידור ביטלה את ועדת המעקב של נציגי הציבור, שתפקידה היה לפקח על הרפורמה. נשיא בית-המשפט העליון, אשר גרוניס, אמר בהקשר של בג"ץ היוצרים – ויושבים כאן חלק מן היוצרים – כי "ההתנהלות של רשות השידור נטלה ממנה את חזקת התקינות המנהלית וכרגע על התקציבים שמועברים, או לא מועברים, ליוצרים מפקח בית-המשפט". זאת הצהרה קשה. מכיוון שכולנו מעוניינים בסופו של יום בהצלחת הרפורמה ברשות השידור, אני כבר אומר כאן שוועדת הכלכלה צריכה להיות הגוף שיפקח על ההתקדמות של הרפורמה, ואנחנו נפקח. המטרה – שיקרה כאן משהו. יש מחלוקת בין העובדים להנהלה. אנחנו נשמע על הדברים הללו. יש שאלה על מעבר ללוד, או לא ללוד, ויש את כל הדברים האחרים. אני פה נותן את רשות הדיבור ליושב-ראש רשות השידור, שאני מכיר אותו עוד מהזמן שעבד באוניברסיטה מפוארת בצפון. ראשית, ותוך כדי ההצגה שלך של המצב – אל תאריך בדברים, תדבר על הדברים המרכזיים – יש לי שאלה: מדוע בוטלה ועדת הפיקוח? מי לתפיסתך אמור לפקח על הנהלת רשות השידור? כל הוויכוח שלך על הבניין הזה, בלוד, או לא בלוד, או בבת-ים – איפה עומד נושא הבניין? אנחנו נשמע גם, כמובן, את נציגי העובדים. יש שאלה אחת שכבר אני אומר לך שתתייחס אליה. קיבלתי איזה מסמך שאומר שרשות השידור ויתרה על הכנסות ממכירת המתחם בתל-אביב. בדוח מבקר המדינה נכתב: "השטח של רשות השידור בתל-אביב, לפי הערכת השמאי שלו, שוויו 308 מיליון שקלים, ורשות השידור קיבלה עליו רק 150 מיליון שקלים". דרך אגב, הביקורות – זה לא קורה רק אצלכם. פעם עשיתי חישוב לגבי מפלגת העבודה. כשרבין היה ראש הממשלה למפלגת העבודה היו נכסים במיליארדים. אם היו מחזיקים את הנכסים ומקבלים עליהם רק את הריבית מפלגת העבודה היתה רנטבילית לנצח. בכל שנה מישהו אחר מכר, חבורה שלמה התעשרה מסביב והיום אין נכסים למפלגת העבודה. צריך לבדוק מה קרה. האם הסיפור ברשות השידור קצת דומה לסיפור של מפלגת העבודה. אמיר גילת, יוני בן מנחם, תחליטו ביניכם מי ידבר, בבקשה. אמיר גילת: בוקר טוב. אם נתחיל ב"אגדה לבית פורסייט" אז אני מקווה שאנחנו באמת בפרק האחרון ולא בשידור חוזר של הסדרה... היו"ר אבישי ברוורמן: איך אומרים: The opera is not over until the fat lady sings. השאלה מי זה ה-fat lady. אמיר גילת: אכן חתמנו ב-5 במאי על הסכם שמאשרר את ההסכמים שנחתמו לפני שנתיים בין רשות השידור ובין אגודת העיתונאים, ובעצם מבחינת רשות השידור ומבחינת אגודת העיתונאים, וכפועל יוצא מכך גם ההסתדרות, אנחנו מוכנים להתנעת הרפורמה. הנושא כרגע נמצא על שולחנו של הממונה על השכר שצריך – אני מניח שהוא ידווח תיכף – לאשר עוד דברים אחרונים, אבל בכל מקרה ההיערכות היא להתחלת הרפורמה והתנעתה ב-1 ביוני. היו"ר אבישי ברוורמן: האם הרפורמה הזאת, שיחתמו או לא יחתמו עליה, נניח שיחתמו, האם היא מביאה להבראה של רשות השידור? אמיר גילת: קודם כול, ברשותך, אתאר ב-3 דקות מה היא הרפורמה. לרפורמה יש מספר עקרונות, שאת המתווה להם התחיל משה גביש ואנחנו ממשיכים את הדרך. היא אומרת: 1) ביטול כל ההסכמים והנהלים ברשות השידור; 2) פרישה של 700 עובדים; 3) שדרוג טכנולוגי של 330 מיליון שקל, כי רשות השידור נמצאת על סף קריסה טכנולוגית ואלמלא השדרוג הזה אנחנו לא יכולים להמשיך ולקיים את השידורים; 4) והדבר העיקרי הוא פינוי יותר מקורות תקציביים אל תוכן, ואת זה כבר התחלנו, גם בחסות החוק שגובש בוועדה הזאת. אלה העקרונות, כאשר בשורה התחתונה הכוונה להגיע לארגון יעיל יותר, שיודע לעשות את מה שבעיניי רשות השידור צריכה לעשות – לשדר. רשות השידור צריכה לעסוק רק בדבר אחד, בשידור. העמיסו עליה גם דברים אחרים, להיות גובה, להיות מחלקת פרסום, הזכרת את חברת הנדל"ן. אני חושב שאנחנו צריכים להתכנס לנושא שבו אנחנו יודעים לעשות את העבודה הכי טוב ואנחנו מתמחים בו, וזה תחום התוכן ותחום השידור, ולכן אנחנו נקראים גם רשות השידור. הרפורמה תאפשר לנו לעשות כמה דברים. אגיד את זה באמת בדקה. 1) לעשות את הערוץ הראשון ערוץ איכותי, רלוונטי, ישראלי וחדשני. 2) אנחנו מדברים על כך שכבר העברנו את ה"פריים טיים", את שעת צפיית השיא ל-9 בערב כדי לתת את התכנים שלנו מול הערוצים המסחריים ולא שעה אחרי, או שעתיים אחרי. הנגזרת של זה היא הקדמת "מבט לחדשות". זה נתן תחרות לערוצים המסחריים גם במהדורת החדשות המרכזית, כחלק מן התהליך של השבת עטרה ליושנה, והרייטינג – אנחנו רואים כבר גידול ניכר, הכפלה של הרייטינג, ואנחנו צופים שהוא ימשיך ויעלה. 3) הפקות מקור – יש גם את החוק וגם את הרצון שלנו לעידוד הפקות המקור הישראליות. אכן רשות השידור לא היתה מסוגלת בשנים האחרונות לעמוד בדרישות החוק. פשוט חוקקו את החוק ושכחו שגם צריך את הרפורמה בשביל ליישם אותו. עשינו את כל המאמצים, ואני ישבתי כאן לפני שנתיים ונדרתי נדר שאני לא מגיע יותר לוועדה ואומר שרשות השידור לא מילאה את מחויבותה בחוק, ואכן ב-2012 מילאנו את המחויבות בחוק. המתווה של החוק תוקן ובהתאם למתווה המתוקן יכולנו לעמוד בכך. ב-2013 אנחנו אמורים לעמוד בדרישות החוק גם כן, ופה אני יכול לבשר שאפילו למעלה מכך. פינינו תקציבים נוספים להפקות מקור ואנחנו מתכוונים להפיק בכמות שאפילו עולה על המחויבות שנקבעה בחוק. איציק שמולי: אגב, המחויבות שווה לכל גוף משדר? מה שדורשים ממך זה גם מה שדורשים מגופי שידור אחרים? אמיר גילת: יש רגולציה אחרת. זה שונה לגמרי. בכוונתנו לשפר גם את ערוץ 33. יש החלטה של המליאה להפוך אותו לערוץ חדשות ותרבות. התחלנו כבר בשידורי ניסיון, יש כבר שיפור ניכר גם בתחומים האלה. כבר לא משדרים שם רק שידורי ארכיון. אנחנו הולכים להגדיל את ההשקעה גם בתוכניות בערבית, ושוב, החלטה של השנה האחרונה: 20% מהתקציב של הפקות המקור ילך להפקות מקור בשפה הערבית. זה באשר לטלוויזיה, על קצה המזלג. רדיו – אנחנו מתכוונים לשפר גם את הרדיו, שבסך הכול עובד, אבל אנחנו צריכים לראות מה הדרך להתמודד עם האתגרים של הרדיו במאה העשרים-ואחת. היו"ר אבישי ברוורמן: חבר הכנסת כבל שפעם היה אחראי על רשות השידור, ברוך בואך. איתן כבל: לא תמיד אני שמח להיזכר בזה... אמיר גילת: והדבר האחרון הוא נושא המדיה הדיגיטלית. אנחנו רואים חשיבות רבה בפיתוח נושא המדיה הדיגיטלית, כניסת רשות השידור לעולם הזה, של הפצת התכנים שלנו באמצעים טכנולוגיים מתקדמים ובכך שהשידור הציבורי יכול להגיע לכל אחד ולכל מקום. זה על קצה המזלג. המימון המקורי של הרפורמה היה אמור להיות 90 מיליון שקל מענק של משרד האוצר, 240 מיליון שקל הלוואות, כרגע ממשרד האוצר, והיתרה היתה צריכה לבוא מהעלאת האגרה. האגרה לא רק שלא עלתה, עוד לפני המחאה החברתית, קל וחומר אחרי המחאה החברתית היא ירדה, כפי שהוועדה הזאת יודעת, ב-5%. כך נוצר מחסור של 400 מיליון שקל בתקציב שיאפשר לנו את הנעת הרפורמה. הסכום הזה נמצא באמצעות הסדר שעשינו עם משרד האוצר ומשרד ראש הממשלה ומימוש של נכסים. זה עוד לא קרה בפועל, התוכנית היא לממש את הנכסים, ולכן יש אי-דיוק במה שאמרת לגבי מתחם הקריה. היו"ר אבישי ברוורמן: אז תתקן אותי. זה המידע שקיבלתי. אמיר גילת: ה"דיל" הוא זה: יש לנו נכסים בבעלות מלאה של רשות השידור, שזה מתחם שערי צדק וזה נכס ברחוב ירמיהו בירושלים. הנכס הזה שווה 40 מיליון שקל, למשל. שני הדברים האלה יתנו לנו 290 מיליון שקל. לכן אני רואה את הכול כ"דיל" כללי, ואגיד על זה עוד משפט וחצי. תמורת פינוי הקריה בתל-אביב נקבל ממינהל מקרקעי ישראל 150 מיליון שקל, 110 מיליון שקל הולך לסגירת הלוואת הגישור של 400 מיליון השקלים החסרים, ה-290 + 110, וביתרת הסכום של הקריה בתל-אביב נבנה מתחם שידור מודרני בגוש דן. בכוונתנו לעשות את זה בלוד, אבל זה כמובן נמצא עדיין בהתדיינות. היו"ר אבישי ברוורמן: בוויכוח ובמשא ומתן. אמיר גילת: אם אתה רוצה, נחזור לזה. ופינוי רוממה ואולפני החוטים הסמוכים יממן את בניית המתחם החדש בשערי צדק, כי אנחנו נשארים על שליש משערי צדק, שם נבנית קריית רשות השידור החדשה, ושני-שלישים ילכו למדינה. זה ה"דיל". זאת אומרת, בשורה התחתונה, אנחנו גם מקבלים את הרפורמה, על-ידי מציאת הסכום החסר, גם נכס רב-משמעות בירושלים, מודרני, סביבת עבודה חדשנית שתרכז את כל הפעילות בירושלים במקום אחד, וגם מתחם קטן יותר בגוש דן. היו"ר אבישי ברוורמן: אני שומע ממך, קודם כול, so far so good, אתה אומר. ראשית, הרפורמה הזאת תבריא את רשות השידור, שנית, אתם מגיעים להסכם עם העובדים, ודבר שלישי, גם לגבי המימון הכספי – הוא סגור. תיכף נפתח את הדיון, אבל מה חסר כרגע כדי לחתום על הרפורמה? אמיר גילת: חסר אישור של הממונה על השכר. על ההסכם חתמנו, כל החתימות מופיעות. אנחנו כבר קצת חותמים סדרתיים... היו"ר אבישי ברוורמן: אז מי חסר? הממונה על השכר? אמיר גילת: חסר כרגע הממונה על השכר, כאשר אנחנו אמורים לקבל בימים הקרובים את האישור. נשאל את פיו. אפרים (אפי) מלכין: אני מהממונה על השכר. רשות השידור העבירה את ההסכם שנחתם עם אגודת העיתונאים. היו לנו מספר הערות כלכליות, שאני חושב שהן פשוטות יותר, ויש עוד שתי נקודות פתוחות לגביהן ביקשנו את ההתייחסות של ההנהלה. עוד לא קיבלנו אותה, וברגע שנקבל- - - היו"ר אבישי ברוורמן: אתה חושב שהעסק הזה מבחינתך מחייב רק תיקונים קטנים והוא הולך לחתימה? אפרים (אפי) מלכין: בגדול, ההסכם שנחתם הוא במתווה- - - היו"ר אבישי ברוורמן: שמעתי את זה בשעתו כיושב-ראש ועדת הכספים, בגלל זה אני שואל את השאלה. אפרים (אפי) מלכין: ככלל, המתווה של ההסכם, בגדול, מקובל עלינו. יש את ההתאמות שצריך לעשות, ויש את שתי הנקודות שלגביהן ביקשנו את התייחסות ההנהלה. איתן כבל: שנים של התאמות... אברהים צרצור: מה הדברים שביקשתם לבדוק? היו"ר אבישי ברוורמן: אם היו שואלים אותך עכשיו – תיכף אשאל כאן עוד אנשים אחרים על כל הדברים – אבל נניח שמה שאומר מר גילת זה בדיוק התמונה שקיימת. אם היו סוגרים אותך עכשיו בחדר עם הנציגים המתאימים היית יכול לגמור את זה הלילה? אפרים (אפי) מלכין: אני עוד מחכה להתייחסות של ההנהלה אז קשה לי לענות. היו"ר אבישי ברוורמן: אמיר גילת, אתה יכול לסגור את זה היום? אמיר גילת: כן. היום הממונה על השכר יקבל את התשובות. היו"ר אבישי ברוורמן: תודה. אני קצת משנה את סדר הדוברים. אתן כאן לכולם לדבר. יושב אתנו משה גביש, שהיה יושב-ראש רשות השידור. רגע, אדוני המנכ"ל, אתה רוצה להוסיף משהו עכשיו? בסדר. משה גביש, אני ישבתי אתך, היית בא אליי אז, גם כשישבנו בוועדת כספים, ואמרת לי שאו-טו-טו אתה גומר, כפי שאמר אמיר גילת. האם אתה בקי בזה לפני ולפנים? האם הרפורמה הזאת, שאתה למדת אותה, מגשימה את המטרות של הבראת רשות השידור, הדרך וכולי? אתה רוצה להתייחס? בבקשה. משה גביש: אני חושב שיש מספר לא קטן של שאלות שצריך לשאול. אני לא יכול לומר אם הרפורמה תמלא את המטרות או לא, אף אחד פה לא יכול לומר, לא אמיר גילת ולא יוני בן מנחם יכולים היום להתנבא. יש הרבה שאלות שוועדת הכלכלה, שבזמנו היתה מעורבת מאוד ברפורמה, בכל פרט – אגב, גלעד ארדן, שהוא היום השר הממונה, היה אז יושב-ראש ועדת הכלכלה. אבל יש הרבה דברים שהיו ברפורמה המקורית שלא קיימים היום, ולהיפך. אם תיתן לי כמה דקות אוכל לומר. היו"ר אבישי ברוורמן: אתן לך. הידע שלך, גם המעורבות וגם היסטורית, רב מאוד. משה גביש: הדבר הראשון הוא חקיקה. הרפורמה עמדה על כמה רגליים. אני רוצה להזכיר כאן – או לא להזכיר, כי רוב חברי הכנסת הם חדשים – עברה בקריאה הראשונה הצעת חוק ממשלתית להפריד את רשות השידור מהפוליטיקה, הצעת חוק שיזם אותה בזמנו איתן כבל, שהיה השר הממונה, ואחריו הוביל אותה בוז'י הרצוג כשהיה השר הממונה. זה היה בשנת 2008. הצעת החוק הזאת היתה חלק בלתי נפרד מן הרפורמה ובלי שתהיה אליה התייחסות לדעתי שום רפורמה לא תצליח. הצעת החוק אמרה, שלא כמו היום כשיושב-ראש הוועד המנהל ומנכ"ל הרשות ובעצם כל בכירי הרשות מתמנים על-ידי הדרג הפוליטי, הצעת החוק ניתקה את רשות השידור מן הדרג הפוליטי, שהמינויים לא יהיו פוליטיים. צריך להבין שאם יש גוף פוליטי, או דרג פוליטי שממנה יושב-ראש ומנכ"ל וחברי מליאה, כל המינויים מתחתם גם כן נתונים בעצם לאותו דרג פוליטי, כי הוא מינה את מי שעומד למעלה. זה לא רק עניין של מינויים, זה גם עניין של התערבות. אז אם יש יושב-ראש או מנכ"ל יותר חזקים – אני לא מתייחס כאן לאנשים ספציפיים – אז הם יכולים לעמוד בהתערבויות כאלה. הנושא המרכזי בחקיקה היה הפרדה של רשות השידור מן הפוליטיקה. הכנסת התפזרה, השר אדלשטיין התמנה לשר האחראי על רשות השידור והוא המליץ לממשלה לא להחיל רציפות על הצעת החוק. אני מניח שכולם פה יודעים מה זה רציפות, למרות שאתם עוד לא עברתם מכנסת לכנסת. עליזה לביא: עשינו שיעורי בית כבר. משה גביש: הממשלה החליטה לא לבקש החלת רציפות. אתי בנדלר: השמועות אומרות שהשר אדלשטיין ביקש להחיל רציפות והממשלה לא קיבלה, ובעקבות זאת הוא התפטר. משה גביש: אני אומר לך שהוא ביקש לא להחיל רציפות. לי הוא אמר בפירוש. הוא הביא לממשלה המלצה שלא להחיל רציפות. הוא ביקש למנות יושב-ראש ולא נתנו לו. אבל רציפות הוא ביקש לא להחיל. לכן עד היום המינויים הבכירים ברשות השידור הם מינויים פוליטיים. אני אומר עוד פעם, זה לא מינויים פוליטיים במובן שכל אדם שיושב כאן הוא אדם פוליטי או לא ראוי. הם מינויים פוליטיים במובן שדרג פוליטי ממנה אותם. אם רוצים רשות שידור כפי שכתוב בחוק רשות השידור – ואגב, בחוק רשות השידור כתובות המטרות של רשות השידור, מה היא צריכה לעשות. אריאל אטיאס: אני רק אומר לך שגם ברשות השנייה הממשלה ממנה והשרים ממנים. משה גביש: זה לא עושה את זה טוב יותר. אריאל אטיאס: אבל הרשות השנייה מתפקדת, אין ויכוח על זה כרגע מבחינת התפקוד. אתי בנדלר: אבל הרשות השנייה היא גוף רגולטורי, זה משהו אחר, זה לא הגוף המשדר עצמו. אריאל אטיאס: אם רוצים לקבוע שהפוליטיקאים לא ימנו, אז ברשות השנייה הפוליטיקאים ממנים. אתי בנדלר: זה לא רלוונטי, חבר הכנסת אטיאס. היו"ר אבישי ברוורמן: אנחנו נתייחס לנושא הזה. משה גביש: זו רגולציה שונה לחלוטין. אריאל אטיאס: הרגולציה שונה אחרי שממנים, אני מסכים, יש רשות שנייה. אני מזכיר לך, הייתי שר התקשורת במשך 3 שנים ואני מיניתי גם מנכ"ל ויושב-ראש וכולי. משה גביש: הדרג הפוליטי לא ממנה את מנכ"ל "רשת" או את מנכ"ל "קשת" או את מנכ"ל חברת החדשות. זה לא נכון. הדרג הפוליטי לא ממנה את מנכ"ל הערוצים המשדרים, לא את "הוט" ולא את "יס" ולא את "קשת" או "רשת" ולא את מנכ"ל חברת החדשות של ערוץ 10 ולא את מנכ"ל חברת החדשות של ערוץ 2. איתן כבל: חבר הכנסת אטיאס, אתה מדבר על הרגולטור. אלה שני דברים שונים. משה גביש: הדרג הפוליטי לא ממנה אף דרג ביצוע. ברשות השידור מנכ"ל רשות השידור מתמנה על-ידי הדרג הפוליטי. אריאל אטיאס: טענת שברגע שהממשלה ממנה את המנכ"ל אז כל מי שתחתיו זה מינויים פוליטיים. משה גביש: לא. אמרתי שזה נותן אפשרות כזאת. אריאל אטיאס: כך אמרת. אני מיניתי מנכ"ל לרשות השנייה, מיניתי יושב-ראש ואת כל חברי המועצה ואני לא חושב שמינויים שנעשו אחרי כן הם מינויים פוליטיים. משה גביש: הרשות השנייה היא לא גוף משדר. סליחה, בכל זאת אני מוכרח להבהיר את המצב. הרשות השנייה היא גוף רגולטורי. כמו שהממונה על הגבלים עסקיים מביא אותו שר הכלכלה לאישור הממשלה, וכמו שיושב-ראש הרשות לניירות ערך מביא אותו שר. אבל זה לא גוף משדר. הסיכון כאן הוא בגוף משדר. אי אפשר להתקשר לרשות השנייה ולהגיד: תורידו את ה"אייטם" הזה, תוסיפו "אייטם" אחר, תשימו דגש על זה. אי אפשר, כי הם לא גוף משדר. ברשות השידור זה כאילו הדרג הפוליטי היה ממנה את מנכ"ל ערוץ 10 ואת מנכ"ל החדשות. אריאל אטיאס: יש לי מה לחדש לך בעניין. משה גביש: אולי לא דייקתי בדבריי, אבל אני בספק. עליזה לביא: אתה לא דייקת. היו"ר אבישי ברוורמן: אפשר הכול. במדינת היהודים אפשר הכול. עליזה לביא: לא רק זה. גם הייתי ממליצה להוסיף לדיון, ברשותך היושב-ראש, את המודל של ה-BBC. בעצם רשות השידור הוקמה בזמנו במודל של ה-BBC. היום אנחנו רואים מה קורה, כמה חשוב השידור הציבורי. הייתי ממליצה להוסיף לדיון גם מה קורה- - - היו"ר אבישי ברוורמן: זה יעלה, אבל אני מבקש רק לשמוע את המשך דבריו של מר גביש, שאומר דברים ברורים. ניתן לו לסיים ואז נפתח את הדיון. משה גביש: כשהבאנו את הרפורמה לאישור של- - - עליזה לביא: הרשות השנייה זה לא פוליטי? על מה אתם מדברים? משה גביש: אבל היא לא גוף משדר, היא לא משדרת. היו"ר אבישי ברוורמן: חברת הכנסת עליזה לביא, אני מבקש, אני יודע שיש חוק בכנסת שלחברי כנסת מותר כל הזמן לדבר ולאחרים אסור. עליזה לביא: אדוני היושב-ראש, גם לא בירכת אותי כשנכנסתי וגם אני חוטפת נזיפה? היו"ר אבישי ברוורמן: אני מדבר באופן כללי. אנא, אתם יכולים לדבר כמה שאתם רוצים, אני לא יכול לעצור בעדכם, אבל בואו ניתן גם למשה גביש לדבר. משה גביש: אני רוצה שוב להבהיר, לא אמרתי ולא התכוונתי לומר שכל המינויים ברשות השידור הם פוליטיים. אמרתי שברגע שמנהל בגוף המשדר מתמנה פוליטית הסיכון קיים. אמרתי במפורש שאני לא מתייחס להנהלה כזאת או אחרת. ברשות השנייה המצב אחר לגמרי, כי מדובר על הגוף הרגולטורי, לא מדובר על מנכ"ל חדשות 10 או מנכ"ל חדשות 2 או מנכ"ל "קשת" או מנכ"ל "רשת". מיכל רוזין: עדיין הוא חידש לנו, שגם הרגולטור מתערב. אני חושבת שיש פה- - - אריאל אטיאס: לא אמרתי שהוא מתערב. אמרתי שהוא יכול להתערב. משה גביש: אם המצב הוא טוב או רע שם, זה בוודאי לא משנה לדיון שלנו. היו"ר אבישי ברוורמן: להיפך, זה קל וחומר. משה גביש: הדבר השני שאני חושב לומר כאן, אנחנו חיים בעולם של אלטרנטיבות. הרפורמה הזאת כפי שהיא היום, גם אמר בהגינותו אמיר גילת, נחתמה בשנת 2008 עם ההסתדרות, עם כל ועדי רשות השידור ועם משרד האוצר, נחתמה בפועל. כלומר, נחתם כמה עובדים יעזבו, מה יהיה המבנה הארגוני, נחתם אצל עופר עיני עם הממונה על השכר ועם הממונה על התקציבים, הכול היה חתום. מה שלא נחתם זה מה יהיו תנאי העובדים הנשארים. קודם כול, עשינו להם- - - זאת אומרת, כ-5 שנים מאז שנחתמה הרפורמה, כפי שאמר יושב-ראש הוועדה- - - היו"ר אבישי ברוורמן: אני הייתי יושב-ראש ועדת הכספים. משה גביש: נכון, ואיתן כבל היה כשר הממונה, ואתה, וגלעד ארדן היה כיושב-ראש ועדת הכלכלה, ובוודאי שתי הגברות הנכבדות שמנהלות כאן את כל העסק. הרפורמה הזאת נחתמה לפני 5 שנים ובעצם היום נחתמו גם הסכמי השכר הנוספים. מה שהיה נכון לפני 5 שנים, ואני הובלתי את הרפורמה, אני לא בטוח שנכון היום. לפני שנכנסים להשקעות גדולות כל-כך צריך לחשוב. קודם כול, כל שוק המדיה השתנה מאוד ב-5 השנים האחרונות. המקום של הטלוויזיה היום הוא לא כפי המקום של הטלוויזיה אז. היום אנחנו רואים שנכנסות לשוק הזה חברות סלולר, "יוטיוב", "גוגל", מי שאתם רוצים. היום "הוט" ו"יס" מתחילות למכור ערוצים. זאת אומרת, אם אנחנו רוצים שידור ציבורי השאלה אם המתכונת הזאת, שבעצם הוקמה בשנות השישים, צריך להמשיך איתה היום. דבר שני, היום הרפורמה הזאת לא מספיק מבחינה בין הרדיו והטלוויזיה. לדעתי תחנות הרדיו של רשות השידור הן מצוינות. גם פה כמובן אפשר להעיר הערות, ומהכרות באמת עמוקה עם רשות השידור, גם שם אפשר לייעל ב-20%-25% את מצבת כוח האדם ואת המשאבים המוקצים ואת הכסף הזה להקצות לטכנולוגיה ולמה שרוצים, אבל בסך הכול הרדיו פועל מצוין. אתם צריכים לזכור את זה, ואגיד למה. יש בסך הכול שתי תחנות שמשדרות אקטואליה במדינת ישראל: גלי צה"ל ורשת ב'. בוודאי אי אפשר להשאיר במדינת ישראל רק את גלי צה"ל, שתהיה רשת טובה ככל שתהא, והיא טובה, אבל היא כפופה לשר הביטחון. עליזה לביא: אנחנו המדינה היחידה שיש בה תחנה צבאית שמשדרת לאזרחים, מדינת ישראל. אברהים צרצור: מה עם רשת ד'? משה גביש: אגיע גם אליה, האמן לי. אם מישהו פה טיפח את רשת ד' ואת האדון שמנהל אותה עכשיו- - - אברהים צרצור: תדבר גם על רשת ד'. משה גביש: רשת ב' היא רשת מצוינת. רשת ד' היא רשת ששום זכיין פרטי לא ייקח אותה. ניסו להקים תחנות רדיו בערבית, יש את "רדיו שאמס", אבל בסך הכול לא הצליחו. תחנות הרדיו של רשות השידור משדרות דברים שאף זכיין פרטי אף פעם לא ייקח, וזה בדיוק התפקיד של שידור ציבורי. מישהו ישדר את "קול המוזיקה"? מישהו ישדר את רק"ע, שזה רדיו ברוסית ובאמהרית ובמה שאתם רוצים? מישהו ישדר את רשת א'? מישהו ישדר תוכניות מורשה ברדיו "מורשת"? איתן כבל: גם זה חלק מהדיון היום, אם צריך לשדר. משה גביש: נכון. אני לפחות, אנחנו שמרנו על כך שרשתות הרדיו, גם המרכזיות, שזה רשת ב' ורשת ד' בערבית, שהיא רשת טובה ועם האזנה טובה, וגם הרשתות הפריפריאליות- - - היו"ר אבישי ברוורמן: אני רוצה שתתקדם. אתה אומר שהרדיו, למרות ביקורת פה ושם – טוב. משה גביש: הרדיו עובד טוב, למרות שצריך לייעל אותו. היו"ר אבישי ברוורמן: והטלוויזיה? משה גביש: לטלוויזיה לדעתי צריך לעשות מבנה אחר לגמרי ממה שאני הצעתי, לכן גם קל לי להגיד את זה. אני חושב שמה שהצעתי אז כבר לא נכון היום. היו"ר אבישי ברוורמן: עכשיו זה אנכרוניזם כבר? משה גביש: נכון. אני חושב שמה שצריך לעשות זה להשאיר בטלוויזיה גוף מצומצם של משהו בסביבות 400 איש בסך הכול, שחלקו יהיה חברת חדשות ציבורית, חברה או מחלקת חדשות, וחלקו יהיה מחלקת הפקות, שלא תעשה אף הפקה פנימית אלא תוציא הפקות החוצה. יש בארץ אלפי יוצרים. אני הייתי פעם בתפקידיי הציבוריים יושב-ראש הקרן החדשה לקולנוע והיום אני חבר בתל"י (תמלוגים ליוצרים), זאת חברת התמלוגים של התסריטאים והבמאים. היו"ר אבישי ברוורמן: אין ספק שיש פה שפע. משה גביש: אני חושב שגם ברפורמה היום, אם היום הייתי עושה אותה- - - היו"ר אבישי ברוורמן: אם היית יושב היום בכיסא של אמיר גילת, ברדיו היית עושה פחות או יותר אותו דבר, ובטלוויזיה – מהפך טוטלי בקונצפט. משה גביש: הרעיון, אגב, לא חדש. אני הצעתי אותו עוד לשר אדלשטיין לפני פרישתי וגם פרישתו. הוא לא קיים על זה דיון. יש על זה נייר מפורט מאוד. אני חושב שאם הטלוויזיה תמשיך לעשות הפקות כפי שהיא עושה היום, בצורה כזאת או אחרת, השידור הציבורי ייראה כפי שהוא נראה היום. היו"ר אבישי ברוורמן: הוא ייראה גרוע, וזה בזבוז כסף. משה גביש: זה בזבוז כסף. אין שום יתרון יחסי שעובדים של רשות ציבורית יעשו הפקות. אחיה גינוסר: זה קיים בחוק. היו"ר אבישי ברוורמן: רבותי, אני מבקש, אף אחד, כולל חיקה (אחיה גינוסר), לא מדבר בלי אישור, פרט לחברי הכנסת. משה גביש: קודם כול, זה מראה שלא רק ההנהלה אלא גם אגודת העיתונאים לא אוהבת את זה. היו"ר אבישי ברוורמן: בסדר, יש כאן דעות שונות וכל אחד יביע את דעתו. משה גביש: היו לי על זה ויכוחים עם חיקה (אחיה גינוסר), יושב-ראש אגודת העיתונאים, עוד כשהייתי ברשות השידור. הדבר השלישי והאחרון, אנחנו, או אתם, או הציבור, אני מדבר עכשיו כאזרח פשוט מן השורה, אבל אתם בוודאי צריכים לראות אם ההנהלה הנוכחית יכולה להעביר את הרפורמה הזאת ולעשות אותה נכון. אני שוב חוזר על מה שאמרת. אם חברי מליאה כותבים שאין להם אמון בהנהלה ובמליאה, אם בית-המשפט העליון פוסק שרשות השידור איבדה את הזכות של כל גוף ציבורי לחזקת מינהל תקין, אם פרקליטות המדינה מתייצבת בפנייה לבית-המשפט כנגד רשות השידור, אם אנחנו שומעים – ובאמת משמועות, והכל אני אומר אם – שיש ניסיונות לסתימת פיות, שאמרו לעיתונאים שהם לא יכולים להביע את דעתם, שניסו לסגור תוכניות, לא שאין להן רייטינג טוב אלא מסיבות כאלה ואחרות, אני אומר שצריך לבדוק את הדברים. ברגע שמליאת רשות השידור ביטלה את ועדת המעקב שלה, שהיתה אמורה לעבוד, אני חושב שהמקום היחיד זה בעצם שני גופים: שר התקשורת, שאמרו לו שהוא לא יכול ואני חושב שמשפטית זה לא נכון. רק תבינו, השר שאחראי על רשות השידור הוא השר על-פי חוק הממונה על ביצוע חוק רשות השידור, כך הוא מוגדר. כדי שהוא יוכל להיות ממונה, הרי מי שממונה על ביצוע של חוק יש לו גם אחריות מסוימת. להגיד לו: אתה לא יכול להתערב ברפורמה, זה להגיד לו בעצם: יש לך אחריות, כי אתה ממונה על ביצוע חוק רשות השידור, אבל אין לך סמכות. את זה לא הבנתי. השרים הקודמים, כולל אדלשטיין, שלא היינו ביחסים הכי טובים, הוא חיפש לי ממלא מקום, אבל הם היו מעורבים ברפורמה והם אישרו אותה, הם הביאו אותה לכאן לכנסת כהצעת חוק. לסיום אני אומר שהפיקוח על הדבר הזה חייב להיות פה ואסור שיועבר כסף מתקציב המדינה לפני שהוועדה הזאת השתכנעה, והשר הממונה על ביצוע חוק רשות השידור השתכנע, ושר האוצר השתכנע שהרפורמה הזאת תעשה את מה שהיא צריכה לעשות. היו"ר אבישי ברוורמן: תודה. אמיר גילת, אתן לך תיכף להגיב, אבל קודם אני מבקש מחבר הכנסת איתן כבל, שהיה השר האחראי על רשות השידור ב-2008, לומר את דברו, בבקשה. איתן כבל: תודה, אדוני היושב-ראש. בוקר טוב. אני הולך להגיד דברים קצת קשים ואני אומר אותם בלב כבד. אני לא חושב שיש בכנסת ישראל – ואני מרשה לעצמי לומר, ויעידו גם היועצת המשפטית וגם מנהלת הוועדה – מי שנלחם במשך שנים על השידור הציבורי כפי שאני נלחמתי, ואני אומר את זה בצורה הכי ברורה. עוד לפני היותי שר ממונה, עוד בטרם אפילו חשבתי שאהיה השר הממונה העמדתי את עצמי בחזית, בחקיקה שקיבלתי עליה על הראש מהציבור. כשכולם בכנסת דיברו בצורה פופוליסטית ואמרו שיש להקטין את האגרה אני תמיד עמדתי בחזית והגשתי הצעות חוק להגדיל את האגרה; כשדיברו על ביטול האגרה אני עמדתי והכנתי הצעת חוק שנותנת כוח לאגרה; כשרשות השידור רצתה לגייס כסף אני – ואני אומר את זה לא בקול רם – כשהנחתי את הצעת החוק שאותה הובלתי, שהכבלים והלוויין יעבירו את פרטי לקוחותיהם לרשות השידור אתה חושב, אדוני היושב-ראש, שעשיתי את זה בלב קל? שזה תואם את כל תפיסות העולם שלי שאני נלחם עליהן? אבל זה בא, לפעמים, גם כשאתה, ואני אומר את זה ויש לי באמת צמרמורת כי אלה דברים שעליהם נלחמתי מול עצמי, מול תפיסות העולם שלי. כשאני באתי לרשות השידור ראיתי לנגד עיניי – ואני אומר את זה בלי שאף אחד ימליץ עליי להדליק משואה – באתי ממקום שבאמת ראיתי את התפקיד שלי, אדוני היושב-ראש, שאחרי שנה וחצי אני מחזיר את המפתחות ומבוטל הסיפור הזה שנקרא "שר ממונה על ביצוע חוק רשות השידור". אני לא מכיר רבים שמוכנים לעשות דבר כזה. כל החוק שנבנה, המהות שלו היתה כזאת. עכשיו אני רוצה להבהיר. הדיון כאן הוא לא דיון פוליטי, מבחינתי, הוא לא דיון מפלגתי. היו"ר אבישי ברוורמן: בהחלט לא. איתן כבל: חבריי לסיעה לדורותיהם היו ממובילי החטאים הכי גדולים ברשות השידור. היו"ר אבישי ברוורמן: Hear, hear. משה גביש: מאז טדי קולק. היו"ר אבישי ברוורמן: בן גוריון, בהחלט: "אשר לקיסר – לקיסר, ואשר לא ...". אנחנו מעבר לזה. איתן כבל: אני לא רוצה את זה. לכן אני אומר, הדיון מנקודת המבט שלי – אני בכלל לא הולך כל-כך רחוק. אני מדבר על השנים האחרונות, ותקופת ג'ו בראל ידועה ומוכרת, איך הוא התמנה וכל הדברים האלה. ראה, אדוני היושב-ראש, וכאן קודם כול אני רוצה שתהיה אבחנה ברורה בין הטלוויזיה והרדיו. קודם כול, צריך שהדברים ייאמרו. לא שלגבי הרדיו אני "רוקד על הגגות". היו"ר אבישי ברוורמן: אתה מחזק את דבריו של משה גביש. איתן כבל: אבל אני רוצה להיות יותר חד. הניהול של הרדיו הוא ניהול כושל. יש שם אנשים מהמצוינים ביותר שיש, אבל שאף אחד כאן לא יתבלבל ויחשוב שלא נעשית שם פוליטיקה קטנה. לא שפוליטיקה לא מתקיימת בערוצים פרטיים, אבל זה סוג אחר של התנהלות. זה אחת. אני אומר לך, ואני אומר את זה כאן לחיקה ולכל החברים, אין זכות יותר לטלוויזיה בערוץ הראשון לחיות. חברים יקרים, במתכונת הזאת זה בזבוז כספי ציבור. אני אומר את זה עכשיו מעבר למנכ"ל ומעבר ליושב-ראש, זה הרבה מעבר. היו"ר אבישי ברוורמן: זה לא פרסונלי. איתן כבל: לא. קודם כול. אני אומר את זה. אם היתה ניתנת לי הזכות להוביל את זה הייתי אומר את מה שאמר לי צביקה האוזר, שכל-כך צדק ואני כל-כך טעיתי. היו"ר אבישי ברוורמן: צביקה האוזר – מזכיר הממשלה. איתן כבל: צביקה האוזר – מזכיר הממשלה היוצא. עבדכם חשב שהוא יהיה יותר חכם מכולם, ישים את הרגל ויילחם למען השידור הציבורי, ואני אעשה הכול למען השידור הציבורי כי אני מאמין שחייב להיות שידור ציבורי, חייב, על-פי תפיסת עולמי, ובוודאי כשאנחנו מסתכלים בימים האלה איך השידור הציבורי מתקיים. אני אומר לך, אדוני היושב-ראש, יש לך אחריות כבדה, לך ולחברים כאן, ואסביר. לא אאריך בדברים, אני רוצה לסיים ולומר בחדות מה דעתי בעניין. צריך לסגור את הערוץ הראשון ולחשוב עליו במתכונת אחרת לגמרי, לגמרי. זה יכול להיות כמו ההצעה שידידי גביש הציע, שזה יהיה גוף שבעצם המהות המרכזית שלו תהיה ייצור תכנים בעלי תפיסה ציבורית. צריך לבנות את זה אחרת. יש לי בראש כל מיני מודלים, אבל זה לא חשוב. אני אומר שאסור בכלל להמשיך לנהל את העסק כפי שהוא מתקיים היום. זה הרבה מעבר לרייטינג, זה מעבר לכל הדברים, וזה מעבר למה שפורסם, מה אמרו החמישייה הזאת או השביעייה הזאת, זה כל הזמן מתקיים שם. אני מסכם, אני אומר ליושב-ראש ואני אומר למנכ"ל, ההתנהלות שם היא התנהלות בעייתית מן המדרגה העליונה. הבעיות שמתקיימות ברשות השידור, הדברים שכל אחד מאתנו שומע – אני פשוט הרמתי ידיים, אני מודה, אין לי כוח לעוד שאילתה ועוד הצעה לסדר, עוד דיון, עוד מפגש. בסופו של עניין – לכן אני מציע לך, אם יש כאן כללים, אני לא יודע אם זה מובא לאישור או לא מובא לאישור- - - היו"ר אבישי ברוורמן: פיקוח. איתן כבל: ההמלצה של הוועדה צריכה להיות חוצת-מפלגות. הפנייה צריכה להיות לשר הממונה, להביא מודל אחר. ואגיד לך מה הדבר שאעשה – אני הולך להגיש הצעה לביטול האגרה. אני הולך להגיש הצעה כזאת. אני אומר לך את זה. קריאה: שינוי דרסטי. איתן כבל: כי כל שקל שאזרחי מדינת ישראל היום משלמים עבור הטלוויזיה הוא פשוט בזבוז, ובמידה רבה הוא אפילו גזל כספי ציבור. תודה. היו"ר אבישי ברוורמן: תודה רבה. אאפשר לך לשאול שאלה, חברת הכנסת רוזין. מיכל רוזין: אני שומעת את דבריו הנכוחים והחריפים של חבר הכנסת כבל. אשאל רק שאלת הבהרה קצרה, אני עוד לא מביעה את עמדתי. איתן כבל, מפאת ניסיונך הרב בעניין, זה לא קצת גישה במדינת ישראל שאם משהו לא פועל כפי שצריך בואו נסגור אותו או "נייבש" אותו, כמו שעושה האוצר? אני שואלת אותך לא כדי לקנטר, באמת לא. במקום לתקן אנחנו פשוט אומרים: "בואו נסגור, נקים משהו חדש"? איתן כבל: חלק מבעיית האוזון היא כל אותם דיבורים של הוועדות שהקימו, של הדיונים, של החוברות שהודפסו. אני באמת אומר את זה, בהן צדק. מיכל רוזין: איפה זה תקוע? איתן כבל: זה לא תקוע. זה תפיסה. כל הזמן גם לי היה נדמה, אני אומר את זה גם למנכ"ל וליושב-ראש הנוכחיים, שאם אני אקח את ההוא ואשים אותו פה, ואת ההוא אעביר לכאן יהיה פתרון. זה פשוט לא נכון. היו"ר אבישי ברוורמן: הוא אומר שהקונצפט שגוי. איתן כבל: זה כמו להביא עכשיו דינוזאור לכאן ולחשוב שהעולם יתנהג כמו לפני כמה מיליוני שנים. זה נגמר, זה נגמר. היו"ר אבישי ברוורמן: תודה. מיכל רוזין, אני חייב להפסיק אותך כי בשעה 12:00 מנכ"ל רשות השידור ויושב-הראש שלה עוזבים אותנו לבית-המשפט העליון. רק בקצרה, אורי רוזנווקס מאיגוד היוצרים. אורי רוזנווקס: שלום, אני יושב-ראש פורום היוצרים הדוקומנטריים. על-ידי יושב אסף אמיר, יושב-ראש איגוד המפיקים. אנחנו אורחי קבע כאן בוועדה, נציגי היוצרים. חברי כנסת חדשים, אתם עוד תכירו אותנו בשלל סוגיות. בעצם אפשר לומר שהבג"ץ שהגשנו נגד רשות השידור בסוף שנת 2011 הוא שאפשר להוציא את עגלת הרפורמה מן הבוץ ולגלגל את המהלכים כך שהיום בכלל ניתן לדבר על רפורמה. לא לילד הזה פיללנו. אני חייב להודות אחרי שנתיים, לא לילד הזה פיללנו. אם חבר הכנסת כבל דיבר על ג'ו בראל, אנחנו היום נמצאים, כפי שאומרים בעולם הסרטים, בעידן ג'ו בראל הדור הבא. מה שנעשה ברשות השידור הוא דבר שפשוט לא מתקבל על הדעת. שני האדונים הנכבדים, המנכ"ל והיושב-ראש, שהולכים לבית-המשפט בשעה 12:00, הם הולכים לדיון על ביזוי בית-המשפט של האיש שמנהל כמעט בפועל את רשות השידור, זליג רבינוביץ', הזרוע הארוכה של מנכ"ל רשות השידור. הם הולכים לדיון על ביזוי של בית-המשפט, שאפילו פרקליטות המדינה מתייצבת לצד העותרים, אגודת העיתונאים. אני חושב שבוזבזו כאן שנתיים, שהיתה הזדמנות, היתה נכונות אמיתית לתקן את המקום הזה. שמעתי קודם את אמיר גילת. כפי שהוא מדבר הכול נהדר, הכול מצוין. אני רוצה לדבר על דבר אחד חשוב לגבי תפקיד הוועדה. כולם פה הזכירו את הפסיקה של השופט גרוניס, שבדיון שלנו בבג"ץ אמר שרשות השידור אין בה תקינות מנהלית. איך נוצר המשפט הזה? אחרי שאנחנו עתרנו לבג"ץ הגענו להסכמה פה, ביחד עם משרד האוצר ועם רשות השידור, לגבי מדרג של הוצאת הפקות המקור. הרי על-פי החוק רשות השידור היתה אמורה להוציא בכל שנה 36% מהכנסותיה להפקה מקורית, ל-5,000 האנשים שאנחנו מייצגים שיודעים לעשות טלוויזיה מודרנית. בגלל סיבות כאלה ואחרות הגענו להסכמה על מדרג. היו"ר אבישי ברוורמן: תציג מספרים. אורי רוזנווקס: של 10%, 15%, עד 36%. היו"ר אבישי ברוורמן: מה הסכום שהתחייבו לכם? אורי רוזנווקס: 76 מיליון שקל. מה שקרה, בעקבות ההסכם הזה רשות השידור היתה אמורה להגיש בכל חצי שנה דוח ביצוע של הפקות המקור לוועדה הזאת. רשות השידור הגישה שני דוחות עד עכשיו. הדוחות האלה היו חסרים ובמידה רבה, לצערי, עקומים. אנחנו הגשנו את הדוחות האלה לבית-המשפט העליון והשופט גרוניס וההרכב שלו קראו את הדוחות האלה- - - היו"ר אבישי ברוורמן: אני מבקש שתסכם, כי עוד מעט הם יוצאים לבית-המשפט. אורי רוזנווקס: הם אמרו: אנחנו לא סומכים, אנחנו רואים שוועדת הכלכלה לא יודעת לטפל בדוחות האלה, לא קוראת לאנשים לתת דין וחשבון. מהיום בית-המשפט העליון ממנה עצמו רגולטור לשידור הציבורי. היו"ר אבישי ברוורמן: לכן אמרתי שוועדת הכלכלה תפקח עכשיו ואנחנו נדרוש דיווחים כל חודשיים. מה ההמלצה שלכם? אורי רוזנווקס: מי שקורא את המכתב שכתבו 5 חברות מליאת רשות השידור, שלא נמצאות כאן- - - היו"ר אבישי ברוורמן: ציינתי אותו. אורי רוזנווקס: רק אצטט את הסעיפים: חוסר יכולת לניהול תקין, ביזוי מוסדות השלטון, תרבות ארגונית ויחסי עבודה, לחצים ואיומים. כל הדברים האלה קורים ברשות השידור, רשות ציבורית שאנחנו כולנו משלמים לממן אותה. מה שקורה שם, אנחנו רואים איך המקום הזה מתנהל. איתן כבל: זה נראה כמו טלנובלה בארץ רחוקה. אורי רוזנווקס: אם אפשר להציל אותו – הפחד שלנו שאם זה ייסגר זה לא ייפתח. היו"ר אבישי ברוורמן: מה ההמלצה? אם הייתי עכשיו נותן לך את התפקיד של אמיר גילת, מה היית עושה? אורי רוזנווקס: הייתי קודם כול מבקש מאמיר גילת להניח את המפתחות וללכת, וגם מיוני בן מנחם. שניהם הפרו את האמון והוכיחו חוסר יכולת. הייתי ממנה אנשי מקצוע שמחוברים לטלוויזיה מודרנית ויכולים להציל את המקום הזה, כי אחרת אין לזה שום תקינות. היו"ר אבישי ברוורמן: תודה רבה. חברת הכנסת לביא, בקצרה. לאחר מכן אני מבקש שאמיר גילת ויוני בן מנחם יתייחסו לדברים ונמשיך בדיון. נמצאים כאן גם אנשי משרד האוצר ואנשי אגודת העיתונאים. עליזה לביא: שתי הערות. עוד מימיי ברשות השידור, לפני כ-20 שנים, הרבה לא השתנה. שמעתי כאן גם את הדברים של חבר הכנסת כבל ואני מודה שאני מופתעת. אני זוכרת בעקביות את הפעילות שלך ואת העבודה, וגם הרבה שיחות שלך בנושא הזה. אסור לסגור את רשות השידור, אסור. חייבים שידור ציבורי במדינת ישראל. לא ייתכן שלא יהיה פה שידור ציבורי. אנחנו חייבים להבין את זה. היו"ר אבישי ברוורמן: כולם מסכימים לזה. עליזה לביא: לא כולם מסכימים לזה. יחד עם זה, אני מצטרפת לכל מילה שאמר חבר הכנסת כבל. אסור להמשיך לתת לזה לקרות. צריך לראות מה האמצעים שעומדים לרשות הוועדה כדי אולי אפילו לעצור, כדי לבנות מחדש. היו"ר אבישי ברוורמן: תודה רבה. אמיר גילת, אני קודם כול מודה לך. אני בכלל מודה לוועדה. נכנסתי לכאן לפני 3 שבועות וכל נושא שאנחנו לוקחים עלינו נדון ברצינות, ושומעים את כל הדעות, ויהיו פה גם דברים קשים. אמיר גילת: אנחנו רגילים. היו"ר אבישי ברוורמן: אבל אנחנו במצב משברי. אני מבקש שאתה ויוני בן מנחם תתייחסו. אני מתייחס במיוחד לשתי השאלות המרכזיות. עם כל הוויכוח לגבי דרך ניהול הרדיו, אני מקבל את גרסתו של משה גביש, וגם חבר הכנסת כבל אמר – יש מקצה שיפורים, צריך את הדברים האלה לעשות, אבל העסק הזה בסדר. לגבי הטלוויזיה, ואני שמעתי את זה, כי למדתי קצת לקראת הדיון מי האנשים, שהם בלתי תלויים בכל מקום בעולם החדש. מדוע? בשביל לדאוג לעובדים. אבל אני מוציא לרגע את העובדים. נניח שכל העובדים היו מסודרים. מדוע אתה, שאמון על אמצעי הטכנולוגיה, אם אין לך את כל המגבלות ואתה כרגע משוחרר, מדוע לא לאמץ את ההצעה של גביש, של כבל ואחרים, שלנו, שאומרת: בואו נעשה טלוויזיה שבה יש הרבה sub-contacts להפקות, לדברים, שתהיה חיונית, ונדאג גם לעובדים לפיצויים? ומצד שני, עזוב, מחר אתה לא פה, מחר יוני בן מנחם לא פה, ליוני בן מנחם יש כבר שיער יותר לבן משלי, לי כבר אין, מחר אתם לא פה. מדוע לא פעם אחת להפוך את מדינת ישראל למדינה שיש בה רשות שידור מקצועית, בלתי תלויה? תמיד יהיו לחצים, תמיד לא יבחרו את האדם הטוב ביותר. למה לא ללכת – כפי שנאמר פה – לכיוון מה שקורה ב-BBC? אמיר גילת: קודם כול, שלא ישתמע מדבריי שהכול בסדר והכול טוב. סקרתי את השתלשלות הדברים בימים שקדמו לרפורמה. היו"ר אבישי ברוורמן: אני רק שאלתי והתשובות שלכם חשובות. אמיר גילת: יש בעיות קשות ברשות השידור. יש בעיות של תרבות ארגונית, יש בעיות אחרות. אבל זה כמו משחתת. משחתת שמפליגה באותו כיוון 40 שנה אי אפשר לשנות בבת אחת. אנחנו בתהליך. היו"ר אבישי ברוורמן: ברגע שיש לנו בעיות בניהול סיירת מטכ"ל – זה לא ניהול מדינה. אמיר גילת: אנחנו בתהליך. לפיכך, לא הכול טוב. באשר לשאלתך, הכי קל זה לסגור את רשות השידור. הכי קל לקום מחר בבוקר, לכאורה, ולקבל החלטה- - - היו"ר אבישי ברוורמן: יש רדיו ויש טלוויזיה. אמיר גילת: גם וגם, כי זה אותם הסכמים, או חלק לפחות לפי אותם הסכמים. זה לא משנה. הכי קל לקבל מחר בבוקר החלטה לסגור את רשות השידור. באתי לכאן ולא התייאשתי במשך כמעט 3 שנים כי אני חושב שחשוב השידור הציבורי. חשוב מול 40% הרייטינג של "האח הגדול" שתהיה תשובה בדמות השידור הציבורי, ולא ניכנס כאן לחשיבות. היו"ר אבישי ברוורמן: לזה אנחנו מסכימים כולם. השאלה איך. אמיר גילת: כולם מסכימים על החשיבות של השידור הציבורי. נושא אחר, לגבי המימון. איתן כבל ואחרים הזכירו כאן גם את האגרה. על זה צריך לדבר לחוד. ברגע שנכנסתי, ההסכמים, כפי שאמר משה גביש, היו מוכנים. כיבדתי את כל מה שנעשה לפניי, מטעם אחד פשוט. אמרתי: לא ייתכן שכל פעם שיבוא יושב-ראש חדש או מנכ"ל חדש וירצה ללמוד יעצור הכול. היו"ר אבישי ברוורמן: לכן אמרתי שנושא העובדים יידון לחוד. אמיר גילת: נכון. לכן המשכנו. אמרתי: תמשיכו מהנקודה שאליה הגעתם עד בואי, אנחנו ממשיכים כרגיל. ולכן אנחנו ממשיכים באותו תהליך. אני חושב שהכיוון של משה גביש נכון. יש כאן כמובן בעיות של פרקטיקה, כאשר העובדים לא מוכנים. היו"ר אבישי ברוורמן: אתה אומר לפרוטוקול שהכיוון של משה גביש נכון. אתה אומר: אני חותם על העובדים, אבל הכיוון לגבי קונצפט שונה לטלוויזיה הוא נכון. אמיר גילת: זה מה שקורה בפועל גם. אולי לא באותה מידת הקצנה, התהליך צריך להיות הדרגתי. היו"ר אבישי ברוורמן: השאלה היא הביצוע. אמיר גילת: הכיוון שמשה גביש דיבר עליו הוא בדיוק זה. אגב, גם ברדיו אני חושב שיש לערוך שינויים. אמרתי את זה ככה בקצרה, אבל רשת א' למשל, שהיא השידור הציבורי בהתגלמותו, חייבים לעשות אותה הרבה יותר מואזנת והרבה יותר פרקטית ונגישה. מיכל רוזין: אבל מה ההסבר לכך שמ-2008, במשך 5 שנים הרפורמה עוד לא התקדמה? מה ההסבר לזה? כדי לא להחשיך מסך. אמיר גילת: היו כל מיני בעיות. פעם אחת זה היה אי-הסכמה עם העובדים, פעם אחת זה היה היעדר מקורות מימון, שנה וחצי עסקנו רק בגיוס 400 מיליון שקלים לצורך הרפורמה. אברהים צרצור: גם שרים שמשתנים. אמיר גילת: ואחר-כך חצי שנה לנסח. היו"ר אבישי ברוורמן: מיכל רוזין, את עכשיו חדשה בכנסת. אני מאוד מצפה שהמשילוּת הישראלית תשתפר. היא לא תשתפר באמצעות העלאה של חצי אחוז באחוזי החסימה או בעוד איזה שר, גידול מ-18 ל-19. אני מתפלל ששיטת העבודה בכנסת ובממשלה תשתנה. מיכל רוזין: לזה אנחנו שותפים. אמיר גילת: כאשר נכנסתי לתפקיד אמרו לי שהרפורמה או-טו-טו סגורה, רק חותמים, ואז פתאום יש את הבעיה הזאת, ואז פתאום חסרים 400 מיליון שקל, ואז חצי שנה לנסח. היו"ר אבישי ברוורמן: השאלה שלי היא זאת, אתה חותם הסכם עם הממונה על השכר, נגמר הסיפור פה עם העובדים בצורה כללית ויש את הדברים הללו. עכשיו אתה יוצא לדרך כאשר יש ביקורת ציבורית קשה מאוד לגבי ההתנהלות, לגבי השאלה על הבלתי תלות ולגבי הקונצפט של הטלוויזיה. בסופו של דבר אתה תיזכר בתור האדם – משה גביש עשה והלך, לא גמר, ואיתן כבל היה והלך. הרפורמה הזאת ומה שיהיה בעוד 3 שנים, איך שתיראה רשות השידור, זה יהיה על השם שלך. מיכל רוזין: לא נראה לי. נראה לי שזה יהיה הבא אחריו, והבא אחריו, והבא אחריו, לפי איך שזה מתקדם. אורי רוזנווקס: שום דבר לא ישתנה מהותית גם אם הם יחתמו. זאת הצרה. המקום הזה רקוב מן השורש. היו"ר אבישי ברוורמן: אני מדבר הרי בלשון עדינה. חלק מן השאלות פה – פרנקלין דלאנו רוזוולט היה אדם חכם והוא אמר משפט: You can't destroy all bureaucracy, You have to start a new one. אתה יודע, לפעמים היו הדברים האלה. השאלה במקום הזה, האם אנחנו רוצים שידור ציבורי כמו ה-BBC. נכון? אני לא מדבר כאן שמאל/ימין. כמו ה-BBC – שידור מקצועי, בלתי תלוי. גם אתה רוצה את זה, ויש לך מגבלות. אחרי שתחתום היום עם הממונה על השכר, השאלה איך נתעורר בבוקר למצב הרצוי. אנחנו נפקח על זה. מה אתה עושה? אמיר גילת: קודם כול, חייבים להבין שהרפורמה היא כרגע הכלי היחיד להצלת רשות השידור ולהמשך קיומה במתכונת הנוכחית. בלי זה, אין תקומה. אם אנחנו לא מתניעים את הרפורמה לאלתר נהיה חדלי פירעון בספטמבר-אוקטובר, והמשמעות ברורה. אז זה המצב נכון לעכשיו. לגבי הטלוויזיה והרדיו – הזכרתי גם אני בתחילת דבריי את המדיה הדיגיטלית. אין ספק שאנחנו צריכים לכוון לשם, אבל אתה לא יכול להקים מחר בבוקר מדיה דיגיטלית כי זה תהליך. היו"ר אבישי ברוורמן: תציג לנו תוכנית פעולה, מה אתה עושה אחרי שאתה חותם. אמיר גילת: בוודאי. היו"ר אבישי ברוורמן: אנחנו נזמין אותך לכאן כל חודשיים. אמיר גילת: יש כוונה. יש פה דיסאינפורמציה לגבי הפיקוח על הרפורמה ואני חייב לתקן. אכן יש 5 חברי מליאה שכתבו מכתב לשר הממונה. מיכל רוזין: זה לא רק הם. אנחנו רואים את ההתנהלות הזאת, הציבור חשוף לה מכל מיני כיוונים. אמיר גילת: הזכירו את החמישה ואני עונה לגביהם ספציפית. מיכל רוזין: לא, תענה על כל נושא ההתנהלות. שאל אותך היושב-ראש. אמיר גילת: תגידי לי מה עוד. מיכל רוזין: על כל ההתנהלות, למשל הסיפור עם קרן נויבך, למשל הסיפור עם רביד. תענה על הדברים האלה. יש כאן התנהלויות חוזרות ונשנות, שעד שהעובדים עצמם לא חושפים אותן המערכת לא מטפלת בהן, או עד שאין מחאה ציבורית זה לא נפתר. אמיר גילת: אענה. יש פיקוח צמוד, ורק המנכ"ל יכול להעיד עד כמה צמוד, של מוסדות רשות השידור ושלי על הרפורמה, ובכלל על ההתנהלות. אורי רוזנווקס: אל תצחיק אותנו, בחייך. זה פשוט בדיחה. אנחנו שנתיים יושבים אתך ואתה לא מסוגל להזיז בקבוק מים מפה לשם, זאת האמת, בוא נודה. די! היו"ר אבישי ברוורמן: אורי רוזנווקס, הערת אזהרה ראשונה. אורי רוזנווקס: די! יש גבול! זה לא צפון קוריאה פה. היו"ר אבישי ברוורמן: אתה נרשמת בפרוטוקול, אמרת את הדברים. בבקשה. אמיר גילת: יש פיקוח. אני מתייחס כאן כרגע לוועדה כי זה הוזכר פה כמה פעמים. אדוני היושב-ראש, אתה גם הזכרת. היו"ר אבישי ברוורמן: דבר אחד למדתי בחיים שלי, אתה יכול לעשות ועדה לשם process, ואסביר לך. חצי מן הדברים במשטרים טוטליטריים, וגם בישראל – מקימים ועדה מטעם. זה לא פיקוח. אנחנו רוצים פיקוח מקצועי על הדברים האלה. אמיר גילת: אני שמח על כך שהוועדה הזאת תפקח על הרפורמה ואנחנו ברצון נתייצב ונדווח על ההתקדמות. היו"ר אבישי ברוורמן: מצוין. תודה. אמיר גילת: לגבי הוועדה של המליאה, היתה ועדה של מליאת רשות השידור, שהוקמה בישיבה שנערכה במחטף. השתתפו בה 5 או 6 אנשים, משהו בסדר הגודל הזה, ואז הקימו את הוועדה הזאת. היא כונסה פעם או פעמיים וברוב קולות, בישיבה שנכחו בה 21 חברי מליאה – דמוקרטיה, אנחנו במעוז הדמוקרטיה – המליאה החליטה על פירוק הוועדה ועל העברת סמכויותיה לוועדת הכספים. כלומר, יש היום ועדה אחרת של המליאה, ועדת הכספים, בראשות דוד חיון, שאינו נמנה על חסידיה של ההנהלה הנוכחית, הוא עומד בראש הוועדה שמפקחת על הרפורמה. הוועד המנהל מפקח על הרפורמה. איתן כבל: אני מכיר את אמיר גילת כל-כך הרבה שנים ובאמת יש לי חיבה אליו, ואני רואה מה נהיה ממנו, איך גמרו אותו כל השנים האלה. אני אומר לך, אמיר, אילו זה היה כספך הפרטי לא היית מרשה לעצמך שהעסק הזה יתנהל כך. זה מה שאני אומר לך, זה מה שאני אומר ליוני בן מנחם. חברים יקרים, די, זה כבר נמאס. בפרוטוקולים כל הזמן הסיפורים שהכול בסדר. אמיר גילת: אני אמרתי שהכול בסדר? איתן כבל: שום דבר שם לא בסדר. שום דבר. אורי רוזנווקס: מזל שיש את בג"ץ ואת מבקר המדינה. איתן כבל: אני אומר לך, אתם העובדים בסוף שבויים בתוך כל הסיפור הזה. אחיה גינוסר: מה זה אומר לנו כשאתה אומר: נסגור? איתן כבל: סליחה, התפקיד שלי כאיש ציבור לא להגיד עכשיו: בכל מקרה יש עובדים, נמשיך ונבזבז את כספי הציבור רק כי יש עובדים, עוד שנה ועוד שנה. כמה שנים אתם חושבים שנמשיך לשתף פעולה? אחיה גינוסר: אבל זה לא אנחנו. איתן כבל: אתם חושבים שנשתף פעולה עם הכול רק בשביל להעביר עוד שנה, ועוד שנה, ועוד שנה, והעסק הזה – על מה? בסוף מה יקרה? יהיה מרד צרכנים? על מה כבר? מיכל רוזין: כבר יש מרד צרכנים. איתן כבל: סליחה, אדוני היושב-ראש. היו"ר אבישי ברוורמן: איתן כבל, אתה מדבר מדם לבך למען הציבור, וחוץ מזה, אני מכיר אותך, אתה מלא passion. תחזיק את התשוקה הזאת כי היא משרתת את הציבור. איתן כבל: חשבתי שתגיד שאשמור אותה לעוד כמה חודשים... היו"ר אבישי ברוורמן: אתה יודע שאני מאמין שמפלגת העבודה היא דרך. היא לא פרסונלית, היא דרך. אלעד מן: אדוני היושב-ראש, רק הערה קטנה וקצרה, כי זה חשוב. אני עורך-דין אלעד מן, היועץ המשפטי של תנועת "הצלחה". תנועת "הצלחה" מטפלת בנושאים של רגולציה כלכלית, ובכלל זה רגולציית תקשורת. אנחנו היום ביום חופש המידע. אחד הדברים החשובים ביותר בפיקוח על תהליכים זה שקיפות. אחת הצרות הגדולות ביותר היא שברשות השידור השקיפות מאוד נמוכה. אין לנו אפשרות אמיתית לקבל מידע, אני לא מדבר בזמן אמת, אלא בזמן בכלל, על הדיונים, ואז גם ציבורים שיושבים מעל הוועדה הזאת, הציבור הרחב לא יכול לפקח ולא יודע. אמרו פה המפיקים שאנחנו יודעים הרבה דברים. את הדברים האלה אנחנו יודעים מתוך מספר מועט וקטן מאוד של מסמכים ושל נתונים שגלויים לציבור. אורי רוזנווקס: הכול אצל מבקר המדינה, זה בסדר, מוסרים עדויות. היו"ר אבישי ברוורמן: תודה רבה עו"ד מן, הבנתי. אני רוצה לתת את רשות הדיבור לשני נציגי העיתונאים. תמנה עורב: גם עובדים, לא רק עיתונאים. רשות השידור זה לא רק עיתונאים. היו"ר אבישי ברוורמן: עובדים, סליחה, אני מצטער, זה טעות שלי. בקצרה, אחיה גינוסר, ברוך אסקרוב וגברת תמנה עורב. הדוברים יהיו גבר, אישה וגבר. וכמו שאמרה מרב מיכאלי: אתן תדברנה. בבקשה. אחיה גינוסר: אדוני היושב-ראש, אני רוצה בהתחלה להתייחס לדברים. היו"ר אבישי ברוורמן: אבל בקצרה, כי הדברים ברורים, יש לך עמדות ברורות. אחיה גינוסר: אשתדל. אני רוצה להתייחס לדברים שאמר מר גביש, אני רוצה להתייחס לדברים שאמר חבר הכנסת כבל ואתייחס גם לדברים של יושב-ראש רשות השידור. קודם כול, לגבי הנושא עצמו, המקצועי, הרפורמה, האם באמת צריך לסגור את הטלוויזיה או לפתוח את הרדיו וכולי. יש חוק שהתקבל ב-2005, החוק ברור והוא כמעט מילה במילה מה שמר גביש אמר עכשיו. זאת אומרת שהטלוויזיה כמעט ולא תפיק אלא רוב ההפקות ייצאו החוצה. גם החבר מאיגוד המפיקים- - היו"ר אבישי ברוורמן: אורי רוזנווקס, אני קורא לך לסדר פעם שנייה. אחיה גינוסר: - - התייחס לחוק. הפניות שלהם לבית-המשפט הן פניות על-פי החוק. אם החוק היה מיושם- - - היו"ר אבישי ברוורמן: החוק לא יושם. אחיה גינוסר: אם החוק היה מיושם כפי שצריך לא היתה שום בעיה, לא למר גביש, לא לחבר הכנסת כבל, לאף אחד לא היתה בעיה. הרפורמה הזאת מתייחסת לכמה דברים. אנחנו מתעסקים בה כבר 6 שנים. אנחנו כאיגוד מקצועי הוצאנו עליה מכספי החברים, לא מכספי הציבור, קרוב ל-5 מיליון שקלים. אנחנו חושבים שזה חיוני. אנחנו חושבים שצריך לעשות את הרפורמה הזאת ומאמינים שאם נעשה אותה אפשר גם להצליח בה. אנחנו לא אחראים, אני אומר שוב, למעשי ההנהלה, לניהול. אני רוצה שתורידו את זה מגבנו. היו"ר אבישי ברוורמן: זה לא על הגב שלכם. אחיה גינוסר: זה לא עניין שלנו. בזמנו תמכנו מאוד בשינוי החקיקה של מר כבל, שאמרה להפריד את הבחירה של המנכ"ל וכולי מן הפוליטיקה. למרות שזה לא היה עד הסוף, בהצעה ההיא נקבע שוועדת הכספים קובעת את גובה האגרה וזה מחזיר את זה כאילו לפוליטיקה. היו"ר אבישי ברוורמן: אנחנו נדבר על האגרה בדיון אחר. אחיה גינוסר: אבל החוק ההוא הפריד במידה רבה. אני חושב, גם לפי מה שהבנו מדברי היושב-ראש, ללא רפורמה רשות השידור קורסת. הרפורמה מאוד-מאוד חשובה. אם צריך לנקוט בצעדים נוספים בנוסף לרפורמה אני מבקש אתכם, הפוליטיקאים, אתם האנשים שיכולים לעשות את זה, ועדת הכלכלה, חברי הכנסת, חקיקה, יכולים לשנות את הדברים שעליהם אתם מלינים. היו"ר אבישי ברוורמן: אני מסכם. אתה אומר: לחתום על מה שיש ולהתחיל להיאבק על הדרך הבאה של רשות השידור. אחיה גינוסר: כן. היו"ר אבישי ברוורמן: מה מבחינת העובדים? אחיה גינוסר: מבחינת העובדים זה כך: זה לא שכאילו יש כאן איזה גן עדן. אנחנו ויתרנו על 700 עובדים, על 40% מכוח העבודה. היו"ר אבישי ברוורמן: אתם מוכנים לחתום? אחיה גינוסר: זאת רפורמה מרחיקת-לכת מכל הבחינות, גם מצד העובדים וגם מכל הבחינות. 40% מן העובדים הסכמנו שיפרשו. היו"ר אבישי ברוורמן: הבנו. אתה אומר: לגמור עכשיו, ולהמשיך להיאבק על כל הדברים האחרים אחר-כך. אחיה גינוסר: כן, על הדברים האחרים. ואני אומר שיש סיכוי טוב. השידורים הציבוריים בכל אירופה, כמובן ב-BBC שהוא אבי אבות השידורים הציבוריים ועל-פיו אנחנו בנויים, מאוד-מאוד מצליחים. אין סיבה לעשות כאן שינוי קיצוני. אפשר להצליח, רק צריך לעשות את זה נכון. היו"ר אבישי ברוורמן: תודה. אני מבקש מהחברה תמנה עורב לומר את דבריה. מה מקצועך ברשות השידור? תמנה עורב: אני מפיקה ברשות השידור ואני גם יושבת-ראש ועד האקדמאים ברשות השידור. אני דווקא רוצה לדבר כאן, אחרי כל האמירות האלה על לאן פני רשות השידור וכל הדברים האלה, לדבר דווקא על מצוקת העובדים, שהם שבויים כרגע בידי ההנהלה או ההנהלות ומשרד האוצר. עובדים מעוכבים בדרגות, העובדים מעוכבים ונשארים בהגדרות תפקיד שכבר 20 שנים ויותר לא מעודכנות, והיו תוספות שכר של ההסתדרות ב-2008 והעובדים לא מקבלים את תוספות השכר הללו. יש מצוקה מאוד-מאוד-מאוד גדולה של העובדים. כולם מדברים כאן על "פני רשות השידור לאן?" ובעצם יש עובדים ברשות השידור שמקבלים משכורות רעב. ואז אנחנו קוראים ב"דה מרקר" שיש עובדים שמקבלים 40,000 שקל, אבל לא מדברים על זה שהם צריכים לעבוד שעות נוספות של כמעט כפול בכל חודש כדי לקבל שכר נורמלי בארץ, כדי שיוכלו בכלל להתקיים. אז אני רוצה, בבקשה, להעמיד את הדברים האלה על השולחן. לא לדבר על המיליונים. היו"ר אבישי ברוורמן: האם את מעוניינת שיושב-ראש רשות השידור והממונה על השכר יחתמו על החוזה היום? תמנה עורב: צריך לעשות התאמות. הסכמי השכר חתומים כבר. צריך לעשות התאמות מכיוון שהסכמי השכר הללו נחתמו לפני שנתיים וחצי. ההנהלה ממשיכה לעשות ויוצרת את כל השינויים הארגוניים והעובדים שבויים בידי ההנהלה ובידי משרד האוצר. על זה צריך לדבר. היו"ר אבישי ברוורמן: תודה. רשות הדיבור לברוך אסקרוב אם אתה רוצה לשאול שאלה את היושב-ראש והמנכ"ל לפני שהם יוצאים, כי הם חייבים ללכת, ואז נמשיך הלאה. הדיון הזה הוא דיון מתמשך, כבר אמרנו. אחרי החתימה שתהיה היום – הלא רק התחלנו פה את הסאגה הזאת. ברוך אסקרוב: תודה רבה, אדוני היושב-ראש, הפרופ' ברוורמן, ברכות וגם תודות על הכינוס הזה והכניסה בכל האנרגיה, ולכל החברים. לפני שנצלול לעניין נזכיר שלרשות השידור יש שליחות חשובה. היא לא החלה היום, היא מלווה את הקמת המדינה. אמנם זה היה בדור הראשון "קול ישראל" אבל השידור הציבורי הזה הוא חלק בלתי נפרד מן המדינה, מן העם. אם יעלה הרעיון לסגור, משהו כמו זה בוודאי לא ייפתח. ואחרי שאני מזכיר את עניין השליחות, גם להזכיר לעצמנו שכולנו כאן אחים לשליחות, לא משנה פיצול התפקידים. ועכשיו בתוך הפרספקטיבה הזאת אפשר להיכנס לבעיות. אני רוצה לייחד את הדיבור להסכם המימון. אם עלה מצד היושב-ראש והמנכ"ל – אני מתנצל, בדקות הראשונות לא הייתי – נושא ההגשמה של ההסכם החתום, ומן האגף השני של השולחן, חברי הכנסת וגם משה גביש דיברו בכלל על רפורמה אחרת – אני חושב שהדברים לא סותרים משום שאם אנחנו כאן דנים 6 שנים על הסכם שתוקפו 7 שנים, זה המקום להתחיל את רפורמה ב' שתמשיך את הרפורמה הזאת, כי זה הרי לוקח 6-7 שנים. היו"ר אבישי ברוורמן: כלומר, אתה מציע לחתום היום ולהתחיל להתקדם לעבר המשך הרפורמה. ברוך אסקרוב: התשובה היא כן, אבל יש בעיה קשה בהסכם המימון, ואזכיר, שאיננו שותפים לו. בהסכם הזה הבעיה היא לא שאיננו שותפים לו אלא יש בעיות מהותיות, שהוא סותר לפחות בשני דברים מהותיים את הסכם הרפורמה. האחד, למשל מתחם גוש דן, שהוא בשבילנו תפקוד – אם לא צריך פעילות בגוש דן, לא צריך- - - היו"ר אבישי ברוורמן: מתחם גוש דן, לא אכפת לך אם זה בת-ים גם כן? ברוך אסקרוב: לא אכפת לנו כי אנחנו נאמנים לחתימת ידינו. היו"ר אבישי ברוורמן: בת-ים או לוד, אני מבקש שתתייחס לזה. ברוך אסקרוב: הנושא השני הוא שיש חשש גדול, והדבר הזה לא זכה להארה מספקת. בהסכם המימון הנתח הכי גדול הוא נתח ההלוואות שמתקרב לחצי מיליארד שקל. ומה לעשות, הלוואות מחזירים, צריך להחזיר אותן במשך 18 שנים. יתקן אותי כאן נציג משרד האוצר, יש לוח תשלומים, יש לוח סנקציות אם רשות השידור, שלא הצטיינה בניהול פיננסי, לא תחזיר את ההלוואות. וגם באופן אובייקטיבי צריך להגיד, מעת לעת גם נוחתות עליה משימות שהיא לא מזמינה אותן, כמו מלחמות למשל. ובכן יכול להיות שהיא לא תוכל לעמוד בתשלומים ואז, כבוד היושב-ראש, במידה ורשות השידור לא עומדת בתשלומי החזר ההלוואות מוטלות עליה סנקציות של ריבית גבוהה, אבל אם היא לא עומדת בריבית הנמוכה איך תעמוד בגבוהה? ואז יש סנקציה נוספת, והיא פיטורי עובדים, ובלי אחריות מנהלים. לפי ההסכם שנחתם בקיץ 2012, עם תרבות וערכים של 2012, ערכים מתקדמים, העובדים ישלמו מחיר והמנהלים לא יישאו באחריות, ואני לא מדבר על מנהלים ספציפיים, זה המנהלים שיהיו בעוד 6 שנים או משהו כזה כשיהיו בעיות כספיות, ויהיו בעיות כאלה כנראה. לכן העובדים פה חשופים חשיפה שלא תאומן. יש סתירה מהותית. אנחנו ביקשנו לדבר על הדברים האלה. זה לא כל-כך מצליח. פורמלית לכאורה כן, אבל זה לא כל-כך מצליח. היו"ר אבישי ברוורמן: אני עוצר אותך. אני רואה כאן את צגה מלקו שהיתה מנהלת רשת א', היא הודחה מתפקידה על-ידי ההנהלה ורוצה לדבר. משה שגב: סליחה, אדוני, מה זה רלוונטי? אנחנו באים לפתוח כאן דיון על עובדים שהודחו? היו"ר אבישי ברוורמן: סלח לי, אני קובע פה, ולא אתה. אני קובע מה קורה פה. אתה תדבר רק ברשות דיבור. אם לא, אתה יכול לצאת החוצה. בבקשה. זאת הכנסת כאן. צגה מלקו: תודה, פרופ' ברוורמן, אדוני היושב-ראש. אני אתמקד יותר כנציגת ועד האגודה בירושלים. הרפורמה בעיניי חשובה מאוד, כי בלי רפורמה רשות השידור לא יכולה להתקיים. יחד עם זאת, אני ספק אם הדבר הזה בלי פיקוח של גוף חיצוני יכול להתממש. אציג דוגמה. לפי ההסכם 700 עובדים צריכים לפרוש, ביניהם 380 עיתונאים. עד היום אנחנו לא יודעים כמה אנשים פרשו, אבל אנחנו יודעים שחדשים נכנסים, ואף אחד לא יודע. לכן אני חושבת, בלי התערבות של גוף חיצוני בספק אם ההנהלה הנוכחית לא תעשה נקמות או פגיעות באנשים שעתידם לא ידוע. לכן הרפורמה חשובה, אבל בלי פיקוח חיצוני אי אפשר לקיים אותה כי אנשים היום שרויים בפחד. זה מה שאני יכולה להגיד. היו"ר אבישי ברוורמן: תודה. אתן לעוד אנשים לדבר. משה זמיר: רק שאלה. אני מרשת "מורשת. בשנים האחרונות נקבע אפילו בחוק, שחובה על ההנהלה להשוות את תנאי העבודה של עובדי רשת "מורשת" מול העובדים האחרים. גם היום, לצערנו, זה לא קיים, למרות שאני יודע שיוני בן מנחם ומיקי מירו עושים המון למען עובדי "מורשת", אבל אין השוואת תנאי עובדים לעובדי רשת "מורשת" בגלל שיש לנו כיפה על הראש. קריאה: לא, כי זה רשתות קטנות. היו"ר אבישי ברוורמן: תודה רבה. מכיוון שאמיר גילת צריך לעזוב- - - ענת לינדנבאום: סליחה, אפשר להעיר משהו על הסכם המימון? היו"ר אבישי ברוורמן: הישיבה הזאת לא נסגרת. ענת לינדנבאום: רק הערה להבהיר דבר שנאמר. אני מהחשב הכללי. רק הערה. אין בהסכם המימון סנקציה של פיטורי עובדים. יש סנקציות, אבל לא של פיטורי עובדים. ברוך אסקרוב: לא פיטורים, רק הקטנת מצבת כוח האדם. היו"ר אבישי ברוורמן: האם זה נכון? ענת לינדנבאום: זה חלק מן הרפורמה. זה התייעלות בכוח אדם, אבל לא בתור סנקציות. היו"ר אבישי ברוורמן: אמיר גילת, שמעת את ההערות. אני רוצה שתתייחס לשני דברים. יושבים כאן אסף אמיר ואורי רוזנווקס. לגבי ההתחייבויות ליוצרים – כי אנחנו רואים באמת שיש פריחה ביצירה הישראלית, ואתם התחייבתם בתקצוב משמעותי. ההתרשמות היא שהסכומים הולכים ויורדים. אתה יכול לפרט לנו? אמיר גילת: בדיוק ההיפך. היו"ר אבישי ברוורמן: דבר שני, תאיר את עינינו לגבי נושא לוד/ בת-ים. דבר שלישי, גם לגבי העובדים, מה שנאמר. אמרתי לך, אמר לך את זה איתן כבל בצורה ברורה, אתה אדם שבא לשירות הציבורי עם המון-המון יוקרה. אסור שאתה תעזוב את השירות הציבורי כשתהיה הרגשה שתחת מנהיגותך היה פחד ברשות השידור, היה משטר שלא מאפיין את מה שאנחנו רוצים שיהיה בישראל. אני לא מדבר על העבר. אתן לפני זה רק שאלה אחת, שלוש מילים לד"ר דניאל דור מן "המשמר החברתי". תתיישב סביב השולחן, פשוט אתה מאוניברסיטת תל-אביב אז מגיע לך לשבת... דניאל דור: מתנהל כאן משהו מוזר מאוד. ההנהלה מדברת על הרפורמה, אבל הרבה מאוד אנשים כאן מעלים טענות מאוד-מאוד קשות ביחס להנהלה. הייתי רוצה לשמוע תשובה מפורשת ביחס לטענות האלה. אני חושב שהדבר הזה נמצא בבסיס העניין. אליהו פולק: אני פרופ' אלי פולק, יושב-ראש האגודה לזכות הציבור לדעת. כבוד היושב-ראש, האם לא יהיה פה מישהו שיגן על ההנהלה, שהוא לא מהם? אני יושב פה ושומע רק צד אחד שזורק לאוויר האשמות שהביסוס שלהן חלש מאוד, בלשון המעטה. אורי רוזנווקס: בדקת? אנחנו כרגע בבית-משפט ב-3 מקרים מולם. ענת עוזרי: יש כאן גם אנשים שהם בעד ההנהלה. סליחה, אנחנו גם עובדי רשות השידור. יש כאן 2-3 קולות שתומכים בהנהלה- - - לא יכול להיות ששומעים כאן רק צד אחד. משה שגב: מאוד נחמד לשמוע את כל ההאשמות, אבל לא נותנים לנו לדבר, לנו סותמים את הפה. ענת עוזרי: סליחה, תנו גם לנו לדבר. אנחנו יושבי-ראש ועדים, ותתפלא, אנחנו בעד ההנהלה. משה שגב: מאיימים עלינו שיעיפו אותנו החוצה. אז לשם מה זימנו אותנו לוועדה? או שמזמינים אותנו ונותנים לנו לדבר, או שמעיפים אותנו החוצה, אין בעיה. היו"ר אבישי ברוורמן: אל תבכה, תקשיב לי רגע. את הדיון הזה אקיים עד שעה 13:00. תוכל לדבר במסגרת הזמן שלך כמו כל אחד אחר. הדבר שרציתי, קודם כול שיושב-ראש רשות השידור יתייחס להערות הקשות שנאמרו כאן, כי הוא הולך לבית-המשפט לעבודה לגבי הנושא של זליג רבינוביץ. משה שגב: כן, אבל גם צדדים אחרים הוא היה צריך לשמוע לפני שהוא הולך. היו"ר אבישי ברוורמן: קח שתי דקות ותגיד, בבקשה. משה שגב: אני יושב-ראש ועד העובדים של ההנדסה בטלוויזיה. אני רוצה לומר שכל המצגת שהוצגה כאן, זה הכול כסאח ועליהום ו"רשות השידור מקולקלת ולא עובדת", אני יכול לומר לכם שזה קשקוש אחד גדול. אני במקרה בא מהאגף הטכני. איתן כבל: יש שוטרים סביב רשות השידור שעוצרים את ההמון שרוצה לחבק את שולי נעליו של היושב-ראש... ענת עוזרי: בשל כותרת בעיתון לא צריך לפטר 1,900 עובדים, מר כבל, בשל כותרת ב"וואלה בראנז'ה". משה שגב: למי מן הנוכחים שרק משמיצים- - - איתן כבל: אינני עוסק עם העובדים. אל תפילי עליי את המטלה. ענת עוזרי: אתה עוסק בכותרת של "וואלה בראנז'ה" ואתה רוצה לפטר 1,900 עובדים פה. משה שגב: אני יכול לומר לכם כמי שעובד ברשות השידור כבר למעלה מ-22 שנים ונמצא באגף הטכני- - - היו"ר אבישי ברוורמן: איזה בעל מקצוע אתה? מה המקצוע שלך שם? משה שגב: אני בתחום הווידיאו, כל מה שאתם רואים בבית. אם המקום הזה היה כל-כך מקולקל ולא עובד – באמת כרגע אנחנו נמצאים באוויר, אבל אף אחד לא יודע שהתחלנו את המהפכה הטכנולוגית, התחלנו אותה. אנחנו נמצאים כרגע בשידורי HD ואף אחד פה לא יודע על כך בכלל. הערוץ הראשון הוא הערוץ הראשון במדינת ישראל שמשדר שידורים ב-Full HD. בזכות מי? ההנהלה הזאת דאגה לקדם את העובדים, דאגה להביא אותנו לטכנולוגיה הזאת. מכאן והלאה אנחנו נמשיך הלאה עם הרפורמה. היו"ר אבישי ברוורמן: אני מודה לך על ההערה הזאת. אני חושב שכולם, כולל חבר הכנסת כבל, מכבדים מאוד את העובדים שעושים מלאכתם נאמנה. אבל יש שאלה, כפי שאמר מר גביש, דברים משתנים ולכן כל המטרה היא למצוא פתרון שנכון לאזרחים, לעובדים, כדי שנתגאה שאתם עובדים בשירות הציבורי הטוב ביותר. משה שגב: אבל עד היום טענו שאנחנו עובדים בשיטות ישנות ועתיקות. היום אנחנו עובדים בטכנולוגיה מאוד-מאוד חדשה, עם התייעלות לפני רפורמה. אסף אמיר: הטענה היא לא נגד העובדים. ענת עוזרי: אם רוצים לסגור את המקום – זה נגדנו. אני רוצה להגן על עצמי ועל הבית שלי. אני מתפרנסת מהמקום הזה. משה שגב: זה מקום העבודה שלנו. היו"ר אבישי ברוורמן: לא אתן לכם יותר להתפרץ. אסף אמיר: אנחנו לא נגד העובדים. ענת עוזרי: אם יסגרו בכלל לא תיהנה. אסף אמיר: לא רוצים לסגור. היו"ר אבישי ברוורמן: מה שקורה פה מיותר. זה הדבר הכי גרוע שיכול לקרות כרגע. אל תענה. מה שקורה פה הוא בדיוק הדבר שלא צריך לקרות. עובדים, שכולם מכבדים אותם, מתחילים להתווכח עם יוצרים או חברי כנסת, כאשר כולם במטרה אחת. השאלה היא מה לעשות נכון למען הציבור, האם ההנהלה מתפקדת נכון או לא נכון. לכן אני בכל פעם אוסיף עוד שאלה. פרופ' פולק, הבעת את הנקודה שלך, אמרת שהם עושים מלאכתם נאמנה. קיבלנו את זה, קיבלנו את ההערה שלך. אליהו פולק: כבוד היושב-ראש, אני עדיין מבקש רשות דיבור. לא עכשיו, אבל אני מבקש לאחר מכן. היו"ר אבישי ברוורמן: אתן לך אחר-כך. זה לא הדיון הראשון פה, פרופ' פולק, תהיה לך הזדמנות בדיונים נוספים. אמיר גילת, עכשיו תענה על השאלות שעלו, בצורה ברורה, כולל הנקודה שהיוקרה העתידית שלך גם כן תלויה פה ויום אחד לא תהיה במקומות האלה. תחשוב מול מצפונך, מול המראה. ודבר שני, לוד. ודבר שלישי, היוצרים והסכם "מורשת". אמיר גילת: את השאלה לגבי היוקרה, ברשותך, אשמור למועד אחר. אני מסתכל על המראה ואני בטוח בדרך. אני אומר לך שהרפורמה היא הכלי היחיד שכרגע יכול להציל את רשות השידור. הרפורמה מבחינתי היא הכלי שמאפשר לנו לעשות אחר-כך, בהמשך, שינויים נוספים. היו"ר אבישי ברוורמן: להתחיל דרך חדשה. שמעת את ההערות הרלוונטיות. אמיר גילת: כן, אני אומר שהרפורמה היא הכלי שלנו להמשיך ולעשות שינויים דרסטיים נוספים, בעיקר בתחום התוכן, ואנחנו עושים את זה. לגבי היוצרים, המצב הפוך בדיוק. ב-2010 ההשקעה של רשות השידור בהפקות מקור היתה 8 מיליון שקל; ב-2011 היא היתה כ-25 מיליון שקל; ב-2012 – כ-74 מיליון שקל; וב-2013 היא תהיה 85 מיליון שקל. אסף אמיר: את זה בית-המשפט יחליט. אמיר גילת: זאת מגמה הפוכה בדיוק ממה שמצטייר כאן. היו"ר אבישי ברוורמן: והדוגמה הזאת הולכת לפי קו שעולה. אורי רוזנווקס: זה עיוות, זה זריית חול בעיניים. אנחנו נראה בבג"ץ ביולי לאן הכסף הלך, ולמי, איך הם חילקו את הכסף, איך הם מתייחסים לכסף הציבורי. אנחנו נראה בבג"ץ. אסף אמיר: הלוואי וזה היה הולך באמת- - - אמיר גילת: זה לגבי המספרים. גם היוצרים יודעים כמובן שפירות נראים על המסך רק שנתיים-שלוש אחרי ההשקעה. אם אתה חותם על דרמה ב-2012 תראה אותה ב-2014-2015. לגבי פיקוח – יש פיקוח על הרפורמה. היו"ר אבישי ברוורמן: אני פונה אליך עכשיו, תקשיב. אני אומר לך את האמת, ואתה יודע, אני פה לא שמאל ולא ימין, חשוב לי רק שמדינת ישראל לא תידרדר. היום זה ראש ממשלה כזה, מחר זה ראש ממשלה אחר. לא מקובלים עלי הרבה דברים שנעשו בזמן בן גוריון ועוד דברים שקורים עכשיו. אנחנו חייבים, ואם היית נותן לי הרצאה עכשיו בתור אחראי על תקשורת באוניברסיטת חיפה הייתי אומר: צריך להוציא את זה החוצה ושהפוליטיקה תהיה מעורבת כמה שפחות. תמיד אנשי פוליטיקה היו מעורבים, אבל כמה שיותר אנשים חיצוניים כדי שלא נשמע את הדברים האלה. הרי אתה יודע שהדבר הכי גרוע שקורה למנהיגות, שבמקום לתת גיבוי לאנשים טובים מתחילים להעדיף רק אומרי הן. אנחנו רוצים אולי civil service של "Yes minister" אבל שלא כל אחד יגיד "אדוני המנכ"ל" או "אדוני היושב-ראש". אמיר גילת: נראה לי שזה לא באחריות רשות השידור, זה באחריות הכנסת. אנחנו פועלים על-פי הנחיות הכנסת. היו"ר אבישי ברוורמן: אתה מבין שהעיניים מופנות אליך היום. הרי אתה איש שיודע מחזאות, שמעת על המחזאי הגדול יונסקו. את המחזה "קרנפים" ראית? שלא תגיע לשם, אמיר. אמיר גילת: תודה רבה. היו"ר אבישי ברוורמן: תודה רבה. אני ממשיך את הדיון. הפסקנו את פרופ' פולק באמצע דבריו, בבקשה. אליהו פולק: כבוד היושב-ראש, אני מודה לך על קבלת זכות הדיבור. היו"ר אבישי ברוורמן: יש לך רק 2-3 דקות. תודה. אליהו פולק: אני רוצה להתחיל בנקודה של הפיקוח על רשות השידור. הפיקוח הזה, מאחר והציבור הוא שמממן את רשות השידור הרי שהציבור הוא זה שצריך לפקח עליו. נציגי הציבור הם הפוליטיקאים. אני מברך על הדיון כאן, אבל אתם כולכם פוליטיקאים וזה תפקידכם, בתור נציגים שלנו, של הציבור, לפקח על הנעשה ברשות השידור. באותה מידה לא יעלה על הדעת שמי שימנה את המינויים הבכירים ביותר ברשות השידור הוא אדם שלא בא מכוח הציבור, ולכן החוק הקיים הוא החוק כפי שצריך להיות, שהשר הממונה הוא זה שממנה את יושב-ראש רשות השידור, כך הדברים חייבים להיות. היו"ר אבישי ברוורמן: ראית שיש התנהלות אחרת במקומות אחרים בעולם. איתן כבל: הוא יגיד שזה דעתו כאשר זה עניין - - - מישהו שלח אותו, למה ההוא ולמה ההיא?- - - החוק שהנחתי אמר שלא- - - אליהו פולק: אדוני היושב-ראש, זה המצב הרגיל, כאשר אני מנסה לומר משהו לא נותנים לי לדבר. אין אפילו מינימום של כבוד. איתן כבל: תוציא גילוי דעת. אליהו פולק: אין אפילו מינימום של כבוד לשמוע את הצד השני. אני יכול להעיד בפניך, חבר הכנסת כבל, ואתה יודע את זה, שהטענה הזאת הולכת אחורה 15 שנים בדרישה שהפיקוח ושהמינוי יהיה ציבורי, ולא משנה מי הוא השר. איתן כבל: החוק הזה הוא בדיוק, הצעת החוק שהנחנו- - - אליהו פולק: לגופו של עניין, הרפורמה סוף-סוף יוצאת לדרך. אני רוצה לומר מילה אחת על היושב-ראש ועל המנכ"ל. הרי המכשולים ברשות השידור אדירים – הבעיות הפרסונליות, בעיות של ועדי עובדים, ואני לא בא להגיד שהם לא בסדר או שמישהו כן בסדר, אבל אנחנו יודעים שזה ארגון גדול שמסורתית הניהול בו לא היה טוב, עוד הרבה לפניהם, ולכן הם נכנסו למקום שקשה מאוד להיכנס אליו. העובדה שהם יכולים להביא היום- - - היו"ר אבישי ברוורמן: מה ההמלצה שלך, פרופ' פולק? אליהו פולק: בוודאי לקבל את הרפורמה כפי שהיא ולברך אותם על כך שהם הצליחו להביא את הרפורמה לנקודה הזאת. אני מבקש אבל, כבוד היושב-ראש, לומר מילה. כפי שנאמר גם לפניי, הרפורמה הזאת היא תחילת דרך, היא תחילת דרך טכנית. צריך להגיע לרפורמה בשלב השני, שרשות השידור אכן תהיה רשות שידור ציבורית שמשרתת את הציבור, ולדבר הזה יש מרחק גדול. תודה רבה. היו"ר אבישי ברוורמן: אני מאוד מודה לך. ברוך אסקרוב: פרופ' ברוורמן, קודם הפסקת אותי בעבור חברתנו צגה מלקו. היו"ר אבישי ברוורמן: איך אני יכול להפסיק אותך כאשר לך יש כל-כך הרבה מניות? בבקשה. ברוך אסקרוב: אשלים את דבריי. אנחנו בוועדת הכלכלה ובעניין המימון יש נושא מאוד-מאוד חשוב. הרי השר הממונה הקודם, כבוד ראש הממשלה – הרי מה שקורה, לא פעם תוך כדי המשחק משתנים כללי המשחק. כאשר הרפורמה נדונה בוועדת הכלכלה המקורות שלה היו צריכים להיות העלאת סכום האגרה דווקא, שינוי המתווה כלפי מעלה, סכום מן האוצר אם זה לא יקרה ועוד כהנה וכהנה דברים. תחת ראש הממשלה כאשר עלו קשיים התקבלה החלטת מדיניות שונה, שיימכר נדל"ן והוא יממן את הרפורמה. ואז חובת ההנהגה של רשות השידור היא למקסם את הערכים הכספיים שמתקבלים מן הנדל"ן. והנה הפלא ופלא, על מתחם הקריה, בלי ויכוח- - - היו"ר אבישי ברוורמן: אני שמח שנכנסת לזה. ציינתי שהערכת שמאי היא למעלה מ-300 מיליון שקל ומכרו את זה ב-150 מיליון שקל. ברוך אסקרוב: אפילו אעדכן. אתה צודק מאוד. הערכת שמאי, שמציין אותה מבקר המדינה בדוח מספר 62 בשנה שעברה, הערכת שמאי ב-2009 – ואנחנו יודעים 4 שנים אחרי זה שהמחירים באזור הזה עלו רבות- - - היו"ר אבישי ברוורמן: מתחם שרונה, אתם יודעים איזו בוננזה כספית הולכת להיות שם? ברוך אסקרוב: פרופ' ברוורמן, הוא מוערך כיום בכחצי מיליארד שקל. ובכן, 350 מיליון שקל פער – זה הרפורמה. בשעה הזאת זכויות עובדים, על-פי החוק ועל פי הסכמים במשק, אינן משולמות, כפי שחברתי תמנה עורב ציינה כאן. HD – בסדר גמור, אבל מה עם Low D של העובדים? הרזולוציה הנמוכה של זכויות העובדים לא מתקיימת. לכן אנחנו בהחלט חשים זיקה ישירה להתרחשות הכלכלית ברשות השידור, כי היא פוגעת ביכולת העבודה המקצועית שלנו ובזכויותינו כעובדים. תודה רבה. היו"ר אבישי ברוורמן: אני מאוד מודה לך. משה זמיר: אדוני היושב-ראש, אם אפשר דקה. היו"ר אבישי ברוורמן: רק טלגרפית, כי אנחנו מתקרבים לסיכום. משה זמיר: במשך 6 שנים עושים אותנו פינג-פונג, את אנשי רשת "מורשת". מן ההנהלה אומרים לנו: זה האוצר, משרד האוצר אחראי לכך שאתם לא מקבלים את הזכויות שלכם כעובדים. ממשרד האוצר אומרים לנו: זה ההנהלה. אז יש כאן עכשיו גם נציג של משרד האוצר וגם נציג של ההנהלה. למה העובדים של רשת "מורשת" לא מקבלים את הזכויות שניתנות לכל העובדים ברשות השידור? היו"ר אבישי ברוורמן: אמרת לו את זה. משה זמיר: לא קיבלתי שום תשובה. היו"ר אבישי ברוורמן: זה רשום בפרוטוקול. מר זמיר, בהצעת ההחלטה שאגיד כבר עכשיו ייאמר: ועדת הכלכלה תפקח באופן מתמשך על כל הרפורמות. בכל חודשיים אדרוש להופיע כאן ולמסור דיווח. כולכם תהיו פה ולציבור תהיה שקיפות טוטלית. פעם אחת קיבלנו דיווח על המצב הקיים, שמענו את חבר הכנסת כבל, שמענו את מר משה גביש, שמענו את האזהרות. יחתום אחיה גינוסר על מה שייחתם, אבל אנחנו יוצאים פה לדרך חדשה, או שלא, אבל זה יהיה הפעם בצורה שמפוקחת כאן על-ידי הכנסת. קריאה: חשוב מאוד לצאת לדרך חדשה. משה זמיר: כבודו, מומלץ פעם בחודש. היו"ר אבישי ברוורמן: אולי אחרי הסרט "הנוקמים" נקבל דיווחים כאן. חבר הכנסת שמולי, בבקשה. איציק שמולי: אני רוצה להגיד משפט. דעתי בכלל לא נוחה מזה שהרפורמה יוצאת לדרך ועדיין יש כאלו תלונות וכאלו השגות וויכוחים. אני לא יודע מאיפה חלקכם שואב את האופטימיות שיהיה חלק שני לרפורמה, על אילו דברים אתה מסתמך. היו"ר אבישי ברוורמן: מה אתה מציע? היית מציע עכשיו, אחרי שכל הדברים חתומים, להגיד: רבותי, אנחנו לא חותמים, אנחנו זורקים את זה לפח והם הולכים ל-chapter 11, לפשיטת רגל? יהודה (יוג'י) גבאי: למקצה תיקונים. היו"ר אבישי ברוורמן: זאת השאלה שנשאלת פה. אנחנו במצב ברור לחלוטין, כולם אומרים, במיוחד בשוק הטלוויזיה שפועל לא נכון. אנחנו רוצים משטר שנותן מקצועיות, כבוד וגיבוי לעובדים ולאנשים, שלא יחיו בפחד. השאלה הרלוונטית, האם לחתום עכשיו או להמשיך עם הסאגה הזאת ולהתחיל לפקח ולהיאבק על הדבר הזה. זאת השאלה. חבר הכנסת שמולי, ממרום ניסיונך כיושב-ראש הסתדרות הסטודנטים, מה היית עושה? איציק שמולי: לסטודנטים אין טלוויזיה, אבל יש להם היגיון בריא, אדוני היושב-ראש, וההיגיון הבריא אומר את הדבר הבא – יש שני דברים שעדיין מטרידים. אחד הוא עניין הפיקוח, שבתוכו כמובן הטענות על התנהלות בלתי מקצועית, והשני הוא טענות קשות שעולות מצד חלק מן העובדים, לא רק על עניין השכר אלא תלונות יותר בכיוון של מה ששמענו כאן. אני חושב, אדוני היושב-ראש, אם אתה פועל ועושה נכון ואתה קובע "דד-ליין" או התנהלות שאחת לחודשיים הנושא הזה יידון, לא יקרה שום דבר אם ניקח עוד שבועיים למקצה שיפורים על שתי הנקודות הספציפיות האלה. ברוך אסקרוב: בתקופה הזאת מומלץ לקיים ישיבות מעקב פעם בחודש, אגב הקריטיות. תמנה עורב: אני רוצה לציין גם שאנחנו בוועד המח"ר מנסים לקבוע ישיבות עם ההנהלה כדי לעדכן את הסכם השכר שנחתם ב-2011 ואנחנו פשוט לא מגיעים להיפגש איתם על זה. כלומר, כל ההסכמים האלה חתומים וצריך להכניס בהם תיקונים, אבל אף אחד לא דן אתנו. צגה מלקו: קודם התייחסתי באופן כללי למה שהולך. אני יכולה להציג את הדוגמה שלי. אני 24 שנים ברשות השידור, התחלתי כקריינית בשפה האמהרית ועם הזמן ניהלתי את המדור כקידום, ובסופו של דבר ב-2008 ניגשתי למכרז ואז יושב-ראש רשות השידור, מר גביש, בנוכחותו נבחרתי לנהל את רשת א'. אחרי 3 שנים ההנהלה התחלפה. בטיעון של ריענון השורות אני הוחלפתי. זה העניין האישי שלי. אני מנהלת את העניין שלי במשפט. אבל אני אומרת, היום יכול להיות שאני דוגמה, אבל יהיו עוד אנשים כאלה. לכן בקטע הזה אני באמת מבקשת שיהיה פיקוח. בלי פיקוח זה- - - היו"ר אבישי ברוורמן: הפיקוח היחיד שיכול להיות זה כל הזמן השקיפות הציבורית. צגה מלקו: כן, שקיפות זה פיקוח. היו"ר אבישי ברוורמן: המאבק שלנו כדי שהדברים ייראו. רק הכוח הציבורי מגיב. יהודה (יוג'י) גבאי: אגב, עוד לפני מה שבאמת הייתי רוצה לדבר, הערה לקטע הזה. אני יושב-ראש הנדסה, רדיו ארצי. יש המון היגיון לכאורה בהתקדמות תוך כדי תנועה והכול. הבעיה שנוצר כבר פער מטורף, ובאמת, כפי שתמנה עורב אמרה, צריך תיקון עיוותים. צריך להתחיל לדון ולבחון לפני שממשיכים הלאה כי נצברו נזקים, המכונית צברה כבר נזקים בדרך. היו"ר אבישי ברוורמן: תודה. יאסר עטילה שמנהל את "קול ישראל" בערבית. נו, אז לפחות אם אצל היהודים אין בשורה, אצל הערבים יש בשורה? יאסר עטילה: בלי להאריך בדברים, אחלק את דבריי לשתיים. ראשית, מילה וחצי על הרדיו בערבית. אני חושב שכל מי שעוקב אחרי השידורים בשפה הערבית, ובעיקר ברדיו, יכול להעיד על כך שהרדיו בערבית היום עובר מהפכה. תגובות רבות מגיעות מכל מיני כיוונים שמחזקים את האמור כאן. השינוי הדרסטי הזה, או המפנה האמיתי לא היה מתרחש אילולא שני דברים. גם הכישרונות הרבים שהתברך בהם הרדיו בערבית, וגם הרוח הגבית והתמיכה שלה אנו זוכים מצד המוסדות וההנהלה, בתור מי שבאמת יודעים היטב את החשיבות ואת הייחוד של השידור הציבורי בשפה הערבית. זה דבר אחד. הייתי רוצה, ברשותך, אדוני היושב-ראש, להתייחס במשפט אחד לאמירה של צגה מלקו עמיתתי, בדבר החשש או הפחד שחלק מן העובדים שרויים בו שמא יהיו החלטות שיתקבלו באופן שרירותי. אני יכול להגיד שבטוח אצלנו ברדיו בערבית, וגם ברשות השידור בעצם, כל מי שנקלט לאחרונה נקלט כעובד תוכן, על בסיס העיקרון שאושר ונקבע על-ידי המוסדות: שניים תמורת אחד. לאמירה שלך שאין פיקוח, אני חושב שאת טועה. כן קיים פיקוח ומעקב. דוחות של מבקרת הפנים מוגשים חדשות לבקרים ומציינים את העובדות כהווייתן. זאת ועוד, נתבקשנו לעשות מיפוי של כל העובדים שנקלטו לאחרונה: מי נקלט, באיזה תפקיד, מתי ובמקום מי. היו"ר אבישי ברוורמן: אתה אומר שבנושא שלך – ואני שונא את המילה מגזר – בחברה הערבית, הדרוזית והצ'רקסית אין מצב של נקמה או דברים כאלה, הכול מצוין. הבעיה היא יותר אצל היהודים? אני שואל כדי להבין. אתה יודע שיש לנו בעיה, שהיהודים הם עם בעייתי מאוד, וגם הערבים לא כל-כך קלים. רק הדרוזים הם היחידים שיכולים לשרוד באמצע... יאסר עטילה: התייחסתי עד כה לחלק הראשון של הדברים של עמיתתי צגה מלקו, בדבר מי נקלט והאם יש פיקוח או לא. צגה מלקו: אני דיברתי על השידורים בעברית. יאסר עטילה: לגבי החלק השני, שהוא חשוב יותר לדעתי- - - היו"ר אבישי ברוורמן: כמה עובדים חדשים קלטת? האיכות אדירה, נקלט נזיר מג'אלי ונכנסו אחרים. כמה עובדים חדשים נקלטו? יאסר עטילה: מ-1 בנובמבר 2011 ועד היום נקלטו אצלנו 6 עובדי תוכן חדשים, שהם במקום אחרים שפרשו, על-פי העיקרון: שניים תמורת אחד. לגבי החלק השני של הדברים של עמיתתי, אני לא חושב שעובדים צריכים להיות שרויים בפחד, בטח אצלנו לא, וברשות השידור בכלל, לפי הבנתי. לא יחרץ גורלו של עובד באופן שרירותי. צגה מלקו: העובדים פונים אליי. יאסר עטילה: אני רוצה להגיד כאן באופן נחרץ שלא תתקבל החלטה שרירותית על פיטורים של מאן דהוא אלא כל מי שיהיה מועמד לפיטורים, כמובן יש קריטריונים וצריך להביא אותם לדיון. האמיני לי שהדברים ייעשו בצורה הוגנת, אובייקטיבית, עניינית וצודקת. תודה. איציק שמולי: יש בכל זאת פער. אני לא מדבר על המחלקה שלך כמובן, כי אני לא יודע, אני מדבר באופן כללי. דיברת על דוחות הביקורת. יש פער שבכל זאת רשות השידור צריכה להסביר אותו, בין מה שכתוב בדוחות הפנימיים ובין מה שבסופו של דבר אנחנו רואים בדוחות מבקר המדינה. את הפער הזה צריך להסביר, כי לא הכול מתנהל כשורה, לא הכול בסדר. יאסר עטילה: אדוני, אני בחרתי לבקש את רשות הדיבור כדי להתייחס לדבר שנאמר על-ידי עמיתתי, כי זה באמת נוגע לי בתור מנהל מדיום היום ברשות השידור. באשר לשאלה שלך, קטונתי, זה לא בתחומי ולא בסמכותי. יש גם ביקורת פנים. ירצו להשיב, בבקשה. אני לא יכול להיכנס לתחומים שאינם שלי. תודה. ידידיה תנעמי: כבוד היושב-ראש, אני נמצא כאן בשני כובעים לפחות – אגודת העיתונאים וועד העובדים. היו"ר אבישי ברוורמן: שני כובעים וכיפה אחת... ידידיה תנעמי: נכון, וגם "מורשת". אני מדבר כרגע בכובע של ועד העיתונאים. נבחרתי לוועד העיתונאים כדי לטפל בנושא של תנאי העבודה. לצערי הרב כבר כשנכנסתי לעבודה- - - היו"ר אבישי ברוורמן: אתה חוזר על הדברים של משה זמיר? ידידיה תנעמי: לא. אני רוצה להעלות בעיה לא של "מורשת". כבר כשנכנסתי לעבודה ועיינתי במסמכים של הרפורמה ראיתי שיש שם בעיה גדולה מאוד שקשורה למבנה, להגדרה של העבודה של כל עובד, בעיקר בשכר כולל. כשנכנסתי לאגודה, התשובה שקיבלתי: יטפלו בזה בהמשך. זה לדעתי דבר חמור מאוד. צריך להקים פה ועדה מקצועית. פעם היה מסמך בשם "רוטשילד" שהגדיר מה העבודה של כל עובד, עיתונאי וכדומה. צריך פשוט לעדכן את זה, כי הדברים השתנו מאז. עם כל ההמלצה שלנו לחתום על הרפורמה, לא יכול להיות שנחתום ובסוף נגיע לוויכוחים כל הזמן עם ההנהלה. זה לא בריא, אי אפשר לעבוד כך. אני רואה את זה כבר היום. צריך לדבר הזה להקים ועדה מקצועית כדי לטפל בבעיה. אני מוכן, לקחתי על עצמי אפילו הכנה של מסמך כדי לקדם את העניינים. היו"ר אבישי ברוורמן: תודה רבה. יראון רופין ואחרון יהיה יהודה גבאי. יראון רופין: אני סמנכ"ל משאבי אנוש ברשות השידור. היו"ר אבישי ברוורמן: כבר ניהלתי דברים והיו לי הרבה סמנכ"לים למשאבי אנוש. התפקיד הזה – כאשר הייתי שומע את כל ההרגשות – לא פשוט להיות סמנכ"ל משאבי אנוש כאשר אנשים רבים מרגישים לא כל-כך טוב. האם לא עושים להם איזה גיבוש, אילו דברים כדי ליצור יותר אהבה? לאה ורון: וגם אם תוכל להאיר את עיני הוועדה, כמה עובדים נקלטו במהלך 2012 ומחצית 2013? יראון רופין: אין לי את הנתונים, אבל מ-1 בינואר 2011 ועד היום נקלטו נטו בסביבות 70 עובדים. תמנה עורב: מה זאת אומרת "נטו"? יראון רופין: יש כאלה שפרשו ויש כאלה שהצטרפו. אתי בנדלר: זאת אומרת, תוספת כוח אדם? יראון רופין: בסך הכול אנחנו עומדים בהגבלות שנקבעו לנו על-ידי המוסדות, שעבור כל שני פורשים ניתן לצרף עובד אחד. קריאה: ואנחנו קורסים. היו"ר אבישי ברוורמן: השאלה שלי, מעבר לסטטיסטיקות, אתה האדם שמטפל בכל מערכת משאבי האנוש. כוח של צוות הוא באנרגיה חיובית, בגיבוש וביחס עם ההנהלה. כמה שנים אתה בתפקיד? יראון רופין: אני בתפקיד 3 חודשים. איתן כבל: הוא סיים את ימי החסד... יראון רופין: אני רוצה להתייחס לכמה נקודות שעלו כאן בדיון. קודם כול שאלה לחבר הכנסת כבל שדיבר על איכות השידור הציבורי. אני רק רוצה להזכיר לך, בצער, שמאז שנת 2004 ועד היום אגרת רשות השידור ירדה במונחים ריאליים ב-40 וכמה אחוזים. איתן כבל: אתה מספר לי? אני היחיד שנלחם להעלות אותה. יראון רופין: ולצערי הרב שידור, במיוחד שידור בטלוויזיה, עולה כסף. כאשר מורידים את סכום הכסף שיש לרשות השידור לצערי הרב השידור הציבורי נפגע. איתן כבל: אבל אין זה תפקידך לדבר על תכנים. יראון רופין: אני רק מציין בצער. איתן כבל: גם אנחנו בצער. היו"ר אבישי ברוורמן: אני חושב שיש כאן אי-הבנה. כולם רוצים שיהיה מימון לרשות השידור. כפי שהבנתי, חבר הכנסת כבל הציג את זה בתור מחאה. הוא אומר: לאור מה שאני מקבל. זה כמו שאנשים אומרים: לא נשלם מסים אם לא נקבל משהו טוב יותר. אז ברור שצריך אגרה. השאלה איך עושים את האגרה, יש על כך שאלות, ויש שאלות לגבי האיכות. תתייחס לגבי העובדים ולגבי האחריות שלך. תמנה עורב: אגב, כאן אני רוצה הערת אגב. סליחה, זה חשוב מאוד. העובדים שנקלטו, שעליהם יראון רופין מדבר, נקלטו בתנאים הרבה יותר טובים מן העובדים שנמצאים היום – בדרגה, ברמות שכר, בתנאים נלווים. על זה הוא לא מדבר. זאת אומרת, לא רק נקלטו עובדים, אלא נקלטו בתנאים הרבה יותר טובים מאשר של העובדים כיום. יראון רופין: זה בפירוש לא נכון. אנחנו פועלים על-פי- - - היו"ר אבישי ברוורמן: דרך אגב, מאין הגעת? מה עשית קודם? באילו ארגונים מורכבים היית? קריאה: שאלה טובה. יראון רופין: התקבלתי לרשות השידור. לפני שנתמניתי לתפקידי הנוכחי הייתי עובד ביקורת, הייתי בתפקידים אחרים בהנהלה, הייתי מנהל מחלקת שירותי הפקה, מנהל חטיבת מבצעים והפקה, מנהל שירותי המינהל והטלוויזיה. היו"ר אבישי ברוורמן: אבל לא עבדת בנושאי יחסי עובדים, משאבי אנוש? יראון רופין: עבדתי. הייתי יושב-ראש ועד, בין היתר, במשך 10 שנים. אני מכיר כאן את כולם. תמנה עורב: הקפאת דרגות – זה עליו, זה הוא מעכב, הגדרת תפקיד – הוא מעכב. איתן כבל: הוא מומחה גם בוועד. היו"ר אבישי ברוורמן: זכות הדיבור ליראון רופין. תמנע עורב, זאת הפעם האחרונה שאת מתערבת בלי רשות. אנחנו נורא מכבדים אותך. יראון, בבקשה. אנא תדבר למיקרופון. אף אחד לא שומע אותך, ואנחנו רוצים לשמוע. סמנכ"ל משאבי אנוש היום זה תפקיד מאוד-מאוד-מאוד חשוב. יראון רופין: נציגי איגודי העובדים הנכבדים שיושבים פה – כדי להעמיד דברים על דיוקם, יש הסכמה בין איגוד העובדים ובין ההנהלה בשנים האחרונות שעד שלא תהיה רפורמה לא יהיו שינויים, לא בטבלאות השכר, לא בתקנים, לא בתארי משרות. לכן עד שלא תהיה רפורמה, כרגע העניינים תקועים. תמנה עורב: עד שיגיע המשיח. יראון רופין: ולא בגלל הרצון הרע של ההנהלה. סליחה, גברת תמנה עורב, צריך להעמיד את הדברים על דיוקם. זה דבר אחד. קריאה: גם במחיר שעוד שבועיים האולפנים ייסגרו? יראון רופין: גברת צגה מלקו, אנחנו נותנים באופן שוטף את הנתונים על הפורשים ועל הנקלטים לוועד העיתונאים. למשל לפני שבוע העברנו להם נתונים, והבוקר הם יקבלו נתונים מעודכנים לצורך חתימה על הסכמי הרפורמה. להגיד כאילו אין שקיפות ואין דברים – סליחה שאינך מעודכנת. זה הדבר השני. הדבר השלישי, לגבי איכות הניהול. אני מזכיר לכולם, וכולם כאן יודעים את זה כמוני, שרשות השידור היא גוף גדול, מסובך, מורכב, הכולל עשרות מקצועות, למעלה מ-1,500 עובדים, מסובך. אנחנו מבוקרים, הגוף הכי מבוקר במדינה. גם מבקר המדינה, גם מבקרת הפנים, גם המליאה, גם גופים. היו"ר אבישי ברוורמן: אז זה בסדר? יראון רופין: לא, אבל צריך להעמיד דברים בפרופורציה. להגיד שאין שקיפות – סליחה שאני אומר, זה מצוץ מן האצבע. היו"ר אבישי ברוורמן: יש שקיפות, בסדר. יראון רופין: לגבי יחסי עבודה – אני חושב שעובדים שלנו לא חיים בפחד. להיפך, הדלת של ההנהלה פתוחה, כולם באים ומדברים. לא יהיה כאן איש מחברי הוועד שיגיד שלא מדברים אתו. איתן כבל: "סחבקיה" ברשות השידור... קריאה: גן עדן... יראון רופין: צריך גם לדייק. היו"ר אבישי ברוורמן: יראון רופין, דבריך נרשמו בפרוטוקול. תודה רבה. שני משפטים אחרונים ואז נגיע לסיכום. מה גבאי אמר שהוא לא דיבר קודם אז הוא מדבר עכשיו. יהודה (יוג'י) גבאי: כי אני רק הגבתי. שני החבר'ה באמת "הרימו לי להנחתה". קרוב לוודאי שתוך שבועיים נתחיל לסגור אולפנים ברדיו. אנחנו עברנו כבר את נקודת האל-חזור. כן רפורמה, לא רפורמה, החלטות שעל כל שני עובדים פורשים יתקבל עובד – אנחנו במצוקה נוראית של עובדים, ועוד מצוקות אחרות. הרבה מזה כתוצאה גם מן הצמידות של הטלוויזיה והרדיו. הרדיו הוא קטן, חכם, יעיל. עיני לא צרה בטלוויזיה, מגיע להם מה שמגיע להם, אבל הסימביוזה, המודל הניהולי והכספי, אין לנו בעיה אפילו שייקחו כסף, אבל היו צריכים לבנות איזה מודל שלפחות תהיה לנו אוטונומיה מסוימת. אם יורשה לי, יש לי אפילו אלגוריה קטנה לזה. היו"ר אבישי ברוורמן: אני רוצה שתהיה פה גם קצת תרבות. יש פה יוצרים. אנא תקרא את האלגוריה שלך. יהודה (יוג'י) גבאי: האווזה הנדיבה מעשה באווזה קטנה ונדיבה ולה אותה תכונה עלומה להטיל ביצי זהב, וכל זאת על אף גזרתה הדקיקה. האווזה הקטנה מאוד הצטיינה בהפקות המקור שאותן היא ניפקה ולדוגמה: ברשת א' עזרה לאוכלוסייה מבוגרת, תמיכה ואוזן קשבת. ברשת ב' היא דאגה לעדכן את אנשי הכפר בחדשות הסביבה וקצת מן העולם. ברשת ג' מלאת השראה השמיעה אווזתנו שירה עברית הישר מן המקור. ברשת ד' געגועיה בערבית כוונו להשכנת השלום. ובכלל ברקע היה ניתן לשמוע אותה מגעגעת בשלל שפות – רוסית, יידיש, רומנית ואמהרית. אכן אווזה ברוכת כישרונות ויפת מראה שהביאה המון גאווה ונחת. מספרים, כי גם לאחותה האווזה היו ימים גדולים אך שמנה היא מרוב נחת, הלכה ושמנה, שמנה ותפחה, עד שפיתחה סוכרת וכולסטרול גבוהים והפכה לאווזה נרגנת וחולה. נאלצה האווזה הקטנטנה לעבוד בפרך כדי לסעוד ולפרנס את אחותה. מדי יום מכרה את ביצי הזהב כדי לקנות תרופות ומזון עבור החולה. ואז ביום מר ונמהר הגיעו פקידי המהפכה והחליטו כי האווזה הקטנה אינה עושה די עבור אחותה. כצעד ראשון נתבקשה האווזה הקטנטנה לקצץ מהמקור וכך אולי היא תאכל פחות ויישאר יותר. הסכימה האווזה הנדיבה לקצץ במקור למען אחותה כי הרי "אחות יש רק 1" (ערוץ 1). ויהי ערב ויהי יום ושוב פקידי המהפכה התדפקו על דלת אווזתנו. "הביטי אווזה קטנה ופוחזת, לאחותך אין אוכל ואת מעכסת ברוב חן ובלובן נוצותיך? חוצפה. אנא מרטי נוצותיך, נמכרן בשוק ונקנה אוכל, הרבה אוכל." הרגישה האווזה הקטנטנה איך ליבה נשבר בקרבה ודמעותיה חונקות את גרונה, אך חובה זו חובה והיא הפקירה את גופה לתולש הנוצות אשר ביצע את עבודתו באהבת יתר ותלש נוצה אחר נוצה. למחרת היום כאשר הסתובבה אווזתנו עירומה בכיכר הכפר היא נחרדה לגלות שבני הכפר שרק אתמול העריצו אותה מגחכים למראה וחלקם נמנעים מלהביט בה. ושוב דפיקה בדלת. "שלום", הציג עצמו הברנש על מפתן דלתה של האווזונת. "נשלחתי על-ידי המהפכה להשגיח עליך אישית וליתר ביטחון ארצה לדעת מה את הולכת לומר או לשיר, ובכלל מה שנשאר מהמקור הוא כלי שרת בידינו." "אבל..." ניסתה האווזה לומר "אבל מה? איך את מעיזה לפתוח את הפה תרנגולת מכוערת ומרוטה שכמותך. מה, את רוצה שאחותך תמות? זה מה שאת רוצה?" "אבל אני כנראה אמות," לחשה הקטנה. לא שמישהו שמע אותה. מאותו היום חלו שיבושים ואי סדירות בהטלת ביצי הזהב שהיוו את פרנסת המשפחה. נזעקו יועצי המהפכה אשר מיהרו לכיכרות השווקים למען השג עזרה, תמיכה וחיזוקים לקטנטונת, אך זה היה מעט מדי ומאוחר מדי. אנשי השוק בחרו לעצמם גיבורים חדשים ויפים מתוך השוק והאווזה נזכרה כדבר פתטי ומכוער. והיו כמה שהעזו לומר שתרנגולת כזאת היתה צריכה להישחט מזמן. בוקר אחר בוקר נשארה האווזה המרוטה עטופה בשמיכה. היא הרגישה כלום אחד גדול. עברו כמה ימים של שינה תהומית ואפופת שכחה. ושוב דפיקה בדלת. ובדלת עמדו שניים ממשמרות המהפכה. "קומי! בואי! הולכים לאווזי". זה מה שקורה לרדיו. הרדיו נמרט נוצה אחר נוצה. היו"ר אבישי ברוורמן: אני רוצה שתפיץ את זה. איתן כבל: אדוני היושב-ראש, זה הסיכום... היו"ר אבישי ברוורמן: רבותי, אני מגיע לסיכום. אני שמח מאוד ששמענו את הקטע. אני מזמין גם את ג'ורג' אורוול בפעם הבאה שיכתוב משהו, אבל אנחנו ממשיכים. אנחנו מעוניינים שדברים יקרו. אני שמח מאוד על הדיון הזה, שהיה דיון פתוח, שמענו את נציגי ההנהלה, שמענו את כולם. אני מסכם. לדיון הבא נזמן את שר התקשורת, השר גלעד ארדן, ונבקש לשמוע את עמדתו בדיון נוסף. נבחן, בין היתר, את הבעיות הקשות הקיימות היום בקשר לאגרת רשות השידור ואת ההצעות ביחס לאגרה. מהצעת חבר הכנסת איתן כבל, שהודיע כי יפעל בתוך תקופה קצרה לבטל לחלוטין את האגרה, ופניית התנועה האזרחית החדשה לוועדה, הקוראת למאבק ציבורי לביטול האגרה, אני חושב שהדבר הזה הוא חלק ממחאה כדי להביא לרפורמה פה. איתן כבל: הוא יכול להיות גרזן לא רע. היו"ר אבישי ברוורמן: אנחנו נדון בכל הנושאים הללו, כי המטרה שלנו שיהיה שידור ציבורי, שהוא יהיה איכותי, אבל במקרה הזה צריך להקשיב גם למה שאומר הציבור. לא תמיד הציבור הוא צי-בור. במקרה הזה יכול להיות שקולו כקול האווזים המטילים ביצי זהב. אני חוזר על דרישתי מיושב-ראש וממנכ"ל רשות השידור, להגיש במהירות האפשרית תוכנית פעולה ליישום הרפורמה. ועדת הכלכלה בראשותי תפקח על הרפורמה ועל כל פעילות רשות השידור בדחיפות. בכל מקרה, הוועדה מקבלת אחת לשנה, בנוסף, דוח פעילות שנתי, ועד 15 ביוני את דוח הביניים לעניין הפקות מקומיות קנויות. לגבי כל הדוחות הללו הוועדה תקיים דיונים. בנוסף, ועדת הכלכלה תצטרך לאשר את תקציב רשות השידור, את התקציב השנתי. אנחנו מבקשים לקבל אותו בזמן ולגבש עמדה, כדי שלא נאשר אותו רטרואקטיבית. אנחנו אומרים בצורה ברורה, יש לדאוג לזכויות העובדים בחוכמה וברגישות המתאימה. באשר לכל ההסכמים שנעשו לגבי היוצרים, אנחנו נפקח ונבדוק מה הוסכם בדיוק, כדי שהדברים יבוצעו למען אזרחי ישראל בשקיפות ובדרך המתאימה. תודה רבה לכל האווזים. הישיבה ננעלה בשעה 12:55.

 
 
בית המשפט העליון דחה את בקשת רשות הערעור שהגיש צלם עיתונות פלסטיני על החלטת משרד הפנים שלא להאריך את רשיון השהיה שלו בישראל
ראו כאן באתר אגודת העיתונאים בתל אביב - עיתונות * בצילום- תקשורת בפעולה * יונתן סינדל אתר פלאש 90
קרא עוד...

תגובות: 0
צפיות: 0
בימ"ש השלום בי-ם דחה תביעת דיבה של מירי רגב נ' ערוץ 10
ראו כאן * צילום מירי רגב - נועם ריבקין פנטון - פלאש90
קרא עוד...

תגובות: 0
צפיות: 0
תוקפים אותכם ברשת על עשייה עיתונאית מקצועית?
המכון הבינלאומי לעיתונות הכין ערכת הגנה לעיתונאים ולעיתונאיות המוצאים את עצמם מותקפים ברשתות החברתיות בעקבות עשייה ודיווח מקצועי * ראו כאן
קרא עוד...

תגובות: 0
צפיות: 1
נדחתה תביעת ההשתקה של השרה מירי רגב נגד חדשות 13 והעיתונאים ספי עובדיה וברוך קרא
זאת על תחקיר "לא לדאוגוסט". תשלם הוצאות משפט בסך 25 אלף שקלים * חיים ביאור מדווח באתר אגודת העיתונאים בתל אביב - "עיתונות"
קרא עוד...

תגובות: 0
צפיות: 0
יוני בן מנחם ואחרים - תיק סגור
הודעת המחלקה הכלכלית בפרקליטות המדינה - 4 ליולי 2019
קרא עוד...

תגובות: 0
צפיות: 4
הסיוע המשפטי של האגודה: זה עובד
חבר האגודה אשר יוצג ע"י עוה"ד לואיז ספורטס (בצילום), מומחית לייצוג בבתי דין לעבודה, מצוות משרד טל, קדרי, שמיר ושות’ זכה בתביעת חוב לפיצוי בשיעור של למעלה מ- 100,000 ₪ על תפקיד אותו מילא בפועל ובגינו לא זכה לתגמול מהרשות * כונסת הנכסים הרשמית קבעה כי בניגוד לטענת הרשות העובד לא היה ממלא מקום אלא במינוי בפועל, וכי יש להעניק לו הפרשי שכר בהתאם *עם זאת, קבעה כונסת הנכסים כי לא מדובר במתן דרגה כי אם רק בהפרשי השכר הנובעים מהתפקיד, אם הייתה מוענקת לו הדרגה * לא מוותרים על זכויות שנצברו בשנות עמל - בזכות וכדין * בנוסף, הכירה כונסת הנכסים בשש שנות ש"ת כשנות עבודה

תגובות: 0
צפיות: 66
 
 
על חתולים, שדרים ומשדרים
מה חדש בתרבות ההשעיות האירגונית של השידור הציבורי? ראו כאן את חוות דעתו של צבי גיל
קרא עוד...

תגובות: 0
צפיות: 0
כתבי בריאות וחברה - המילגה הזאת עבורכם
ראו כאן פרטים על מילגה לסיקור נושאי בריאות ציבור - ודרכי פנייה לקבלתה
קרא עוד...

תגובות: 0
צפיות: 0
עליה של 40% בהיקף תלונות הציבור נגד ערוצי הטלוויזיה ותחנות הרדיו האיזוריות בתקופת מערכת הבחירות של 2019, לעומת מערכת הבחירות הקודמת
חיים ביאור מדווח ב"עיתונות" - אתר אגודת העיתונאים בתל אביב * בצילום: יו"ר הרשות השנייה יוליה שמאלוב ברקוביץ (נועם ריבקין פנטון - פלאש 90)
קרא עוד...

תגובות: 0
צפיות: 0
פיטורי מנכ"ל חדשות 13 הם תמרור אזהרה
העיתונות הישראלית חייבת להכיר במשבר שהיא עוברת, שעיקרו אובדן אמון הציבור * ד"ר יובל קרניאל - במדור הדעות של "גלובס" * לאתר - כאן
קרא עוד...

תגובות: 0
צפיות: 0
"הדחה כפויה ומשפילה"
חיים ביאור מדווח באתר אגודת העיתונאים בתל-אביב - "עיתונות" על המאבק העיתונאי-משפטי בין מתי גולן, 82, לבין העיתון שהיה ביתו לאורך השנים
קרא עוד...

תגובות: 0
צפיות: 0
כלב השמירה הופקר: לאן נעלמה הביקורת על התקשורת?
ואלה ברנז'ה נסגר. "מי נגד מי" יצא לחופשה ארוכה והעין השביעית נאבקת על קיומה • איך יכול להיות שדווקא בצל פרשות 2000 ו־4000 אתרי ביקורת התקשורת הולכים ונעלמים, ומה יעשה כלב השמירה של הדמוקרטיה ללא כלבי שמירה משל עצמו? * ענת ביין-לובוביץ' - באתר "גלובס"
קרא עוד...

תגובות: 0
צפיות: 0
ראומה אלדר ז"ל
לזיכרה של קריינית שהפכה לקולה של ישראל
קרא עוד...

תגובות: 0
צפיות: 18
הצטרפו אלינו
* טופס בקשת הצטרפות לאגודה
קרא עוד...

תגובות: 0
צפיות: 419
אתם זקוקים לסיוע משפטי? אנחנו נותנים אותו
קרא עוד...

תגובות: 0
צפיות: 309
אגודת העיתונאים בירושלים: תעודת זהות * הביעו את דעתכם
על האגודה והאני מאמין שלה * על היעדים והדרך להשגתם * הזמנה פתוחה להצטרפות
קרא עוד...

תגובות: 4
צפיות: 4641
אתר האגודה: פתוח
לא תהיה פסילת דעות באתר האגודה. תינתן הזדמנות הוגנת לתגובה של מי שעלול להימצא נפגע
קרא עוד...

תגובות: 0
צפיות: 299
כשהחד-פעמי הופך למדיניות
ושוב: שוטרים מונעים מעיתונאים לבצע את עבודתם בירושלים • ברקע: עתירות לבג"ץ נגד אלימות משטרתית והגבלת חופש העיתונות * פלאי מאיר מדווח ב"עין השביעית" * לאתר העין - כאן
קרא עוד...

תגובות: 0
צפיות: 0
תקנון האתיקה של מועצת העיתונות
קרא עוד...

תגובות: 0
צפיות: 211