יום ב', ט’ בטבת תשע”ט
כל המחאות שבעולם
נגד יוקר המחיה (כאן למעלה) בצילום של מרים אלסטר ובעד שכר הולם גם לעובדות ועובדים סוציאליים - באלבום הצילומים הנעים מימין, נגד אלימות קטלנית נגד נשים (אלסטר) נגד גל הטרור (סינדל) וגם נגד גיוס בנות לצבא (סינדל) * כל הצילומים באתר המתעדכן מסביב לשעון של סוכנות הצילום פלאש 90
תגובות: 0   צפיות: 67
 
 
מודה לאגודת העיתונאים בירושלים
נדא אמין יודעת שאם תחזור למולדתה, צפוי לה שם עונש מוות. למרות שסבתה הייתה ניצולת שואה יהודייה ואביה חצי יהודי, בארץ עדיין לא העניקו לה מעמד של פליטה * דינה חלוץ מדווחת באתר "לאשה" * לאתר - XNET- כאן * בצילום כאן עם חברי הנהלת האגודה שייקה קומורניק ועפרה סתת מילוא * צילום: יונתן סינדל - "פלאש 90"
קרא עוד...
תגובות: 0   צפיות: 0
 
 
 
"עיתונאי צריך לכתת את רגליו"
חיים ביאור עם שמעון שיפר, הכתב והפרשן המדיני הבכיר של "ידיעות אחרונות", זוכה פרס מפעל חיים מטעם אגודת העיתונאים בתל אביב בכנס אילת לעיתונות * * ראו כאן באתר אגודת העיתונאים בתל אביב * בצילום: שיפר עם נחום ברנע (יוסי זמיר, ארכיון פלאש 90)
קרא עוד...
תגובות: 0   צפיות: 0
 
אוניברסיטת בן-גוריון בנגב תעניק תואר ד"ר לפילוסופיה לאות כבוד לאילנה דיין
בכתב ההנמקה נכתב: "לאות כבוד לעיתונאית מהשורה הראשונה, שבמשך עשרות שנים חושפת באומץ לב, בנחישות ובכישרון יוצאי דופן סוגיות מהותיות שבלב החברה בישראל וברחבי העולם" * לנוסח ההודעה - כאן * צילום: יונתן סינדל/פלאש 90
קרא עוד...
תגובות: 0   צפיות: 3
 
 
"אמא של ממזר" - אברהם בנמלך
חבר האגודה חברנו אברהם בנמלך, הוציא לאור ספר חדש "אמא של ממזר" שעוסק בטרגדיה של מעוכבות הגט הנשחקות בממסד הדייני * חברי האגודה יכולים לרכוש את הספר אצל אברהם בנמלך 052-5236095 ב- 35 ₪ בלבד. פרטי התקשרות נוספים אפשר לבקש במשרדי האגודה * לקריאה נגישה הקישו על עטיפת הספר פעם ופעמיים
קרא עוד...
תגובות: 0   צפיות: 3
 
מחקר חדש בוחן איך מתבצעת עבודת העיתונאי ב-2017 * "התמונה הגדולה משתנה באופן שצריך להדאיג אותנו; העיתונאים הופכים להיות יותר פאסיביים"
פרופ' צבי רייך, מהמחלקה לתקשורת באוניברסיטת בן גוריון בנגב, בודק כבר למעלה מ-15 שנה את האופן שבו עיתונאים אוספים את המידע שמיתרגם בסופו של דבר לידיעות ולאינפורמציה שכולנו ניזונים מהן ומגבשים לפיהן את תפיסת עולמנו *"נעשה כל-כך זמין לחפש בין הדברים שזורמים אליך בפיד וכל-כך מסובך ללכת לחפש בעצמך - וזה עניין מדאיג" * יונתן כיתאין מדווח ב"גלובס" - ראו כאן יונתן כיתאין 06/06/2018, 15:3
קרא עוד...
תגובות: 0   צפיות: 0
 
אז מי באמת ראוי לחיסיון עיתונאי?
שירן ירוסלבסקי קרני, תהילה שוורץ אלטשולר - פורשות יריעה רחבה אך ממוקדת בפרסום של המכון הישראלי לדמוקרטיה * ככל שהצעות חוק עולות (ויורדות) בניסיון נמשך להגן על החיסיון העיתונאי בחקיקה ראשית ומעבר לפסיקת בתי המשפט - וככל שהמציאות התקשורתית משתנה ומידע רב מופץ ברשת - כך שבה ועולה שאלת הליבה: מי הוא עיתונאי הראוי לחיסיון? מה הן החובות החלות עליו כדי שיהיה ראוי לו? * תשובה מקפת - כאן
קרא עוד...
תגובות: 0   צפיות: 0
 
 
אל: עיתונאי תאגיד השידור "כאן" * מאת: אגודת העיתונאים בירושלים * הנידון: אגודת העיתונאים בירושלים היא בית מקצועי רב ניסיון ואמין - הצטרפו אלינו עכשיו
אגודת העיתונאים בירושלים פותחת שערים לעיתונאי התאגיד - הזמנה והבטחה
קרא עוד...
תגובות: 0   צפיות: 482
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
לידיעת מערכות תקשורת מקומית - ולא להן בלבד * כן, זכותו של אזרח לבקש מן הרשות המקומית מידע- ולקבלו * עו"ד רבקי דב"ש, ראשת היחידה הממשלתית לחופש המידע

בחלוף הבחירות לרשויות המקומיות, הגיעה העת לקדם שקיפות מקומית – ולא כסיסמת בחירות, אלא כדרך התנהלות של שגרה בניהול התחום המוניציפלי. חוק חופש המידע שנחקק לפני כעשרים שנה, הוביל למהפכה בתחום יחסי ציבור-רשות. החוק, המעגן את זכותו של כל אזרח או תושב לבקש מהרשות הציבורית מידע, קובע כי ברירת המחדל תהא מסירת המידע המבוקש. כ-80% מהרשויות עליהן חל החוק, מגיעים מהשלטון המקומי – רשויות מקומיות, חברות עירוניות, ועדים מקומיים, איגודי ערים וועדות תכנון מרחביות – על כולן חלה החובה לפעול לקידום השקיפות. לפני כשש שנים, הוקמה היחידה הממשלתית לחופש המידע, בראשה אני עומדת, במטרה להגביר את השקיפות ואת יישומו של חוק חופש המידע. היחידה הוקמה בהחלטת ממשלה, ובהינתן הסמכות השיורית של הממשלה, סמכויות היחידה חלות על הממשלה בלבד. עם זאת, הוטל על היחידה גם לפעול ולסייע לרשויות ציבוריות נוספות, וכן להעלות את המודעות בקרב הציבור לזכויותיו. במסגרת זו, אנו נחשפים באופן שוטף לפעילות הרשויות המקומיות בתחום. כמעט ואין דבר שניתן להגיד על מנת לאפיין את השלטון המקומי, באופן שלא יחטא לרשות זו או אחרת. מגוון הרשויות הוא עצום. היכולות, ההתנהלות, הפוטנציאל שלהן, משתנה ורחב. עם זאת, נראה כי בין הדברים המשותפים לכולן, הוא החשיבות שהן תופסות בחיי תושביהם. הרשות המקומית היא המספקת שירותים ראשוניים וחיוניים לתושביה – בתחום הרווחה, חינוך, תברואה, הגנה על הסביבה ועוד. מכאן ברור הצורך החשוב בלבסס את יחסי הרשות-תושב באופן שמיטיב עם התושבים ומטייב את עבודת הרשות. חוק חופש המידע אינו תרופת פלא לשחיתות, אך בקיומו של החוק כלשונו וכרוחו, גלום פוטנציאל משמעותי של שמירה על מינהל תקין. העובדה שכל אדם יכול לפנות אל הרשות, ולקבל מידע גולמי וראשוני על כל תחום עיסוקה, הוביל לכך, לא פעם, שהמידע שנחשף גרם לחשיבה מחודשת על שיטות עבודה ואף חשף ליקויים בהתנהלות הרשות. יש בידנו דוגמאות מרובות בהן בקשה למידע הובילה לשינויים כאמור – ביקורת בטיחות שלא נעשו לפי דין בגנים, קנסות שניתנו לא כדין ובוטלו בעקבות בקשות למידע, הפקעה שנתגלתה כלא תקינה ועוד. כל אלו, נחשפו אגב בקשת חופש מידע, והובילו את הרשות לתקן את הליקויים שנתגלו. זהו הפוטנציאל הגלום בחוק, אך מה קורה בפועל? מבדיקה שערכה היחידה הממשלתית לחופש המידע עולה כי 89% מעתירות חופש המידע שהוגשו לבתי המשפט בשנת 2017 כנגד רשויות מקומיות, הוגשו בשל אי מענה של הרשות. יתר על כן, 97% מהעתירות לגביהן התקבלה הכרעה באותה שנה, היו כנגד הרשות המקומית כאשר סך ההוצאות שהוטלו בהליכים אלו עמד על כחצי מיליון שקלים. התמונה העולה מבחינת עתירות חופש המידע כנגד רשויות מקומיות, מוכרת לנו. לפני כשנה, ערכה היחידה בדיקה ושלחה בקשת חופש מידע לכלל הרשויות הציבוריות. למען הסר ספק המידע שנתבקש היה פשוט – בקשה לקבל את דיווח הממונה (אותו הממונה חייב לפרסם אחת לשנה) לשלושת השנים האחרונות. רק 50% מהרשויות השיבו ליחידה, כאשר בהיבט של מסירת המידע – רק 9% מכלל הרשויות נתנו מענה מלא לבקשה. בניגוד למצב הקיים בממשלה, בו רשאי מבקש מידע להלין על רשות שאינה נותנת מענה למבקש (או משיבה ללא הנמקה), בפני היחידה הממשלתית לחופש המידע, אין לתושב ברשות ציבורית מקום ייחודי ומרכזי אחד להלין עליו על התנהלות הרשות. הברירה העומדת בפניו הוא שימוש במנגנונים הקיימים (מבקר פנים או מבקר המדינה) או פנייה לערכאות. מעבר לנטל הכלכלי ולמשך הזמן שהליך משפטי דורש, לא פעם (בוודאי ברשויות בינוניות וקטנות), קשה לתושב לנהל הליך שיפוטי מול רשות ממנה הוא צורך את כלל השירותים שלו, מחשש שמא שכרו ייצא בהפסדו. בשנה החולפת, מיקדה היחידה את המאמץ בניסיון להעלות את המודעות לצורך בטיפול בתחום השקיפות ברשויות המקומיות מן השורש. בבחירות האחרונות לרשויות המקומיות תחום השקיפות לא ירד מסדר היום במרבית הרשויות, ואנו מברכים על כך. העובדה כי 112 ראשי רשויות חדשים נכנסים לתפקידם, מהווה מבחינתנו פוטנציאל עצום לשינוי. בפנייה לראשי הרשויות החדשים, ביקשתי את מחויבותם לשקיפות תוך הצעה להתחיל בשלושה צעדים – 1. מינוי ממונה ראוי ובעל יכולת להניע מהלכים בתוך הרשות, תוך התייחסות למיקומו הארגוני הנכון ולניגוד העניינים שקיים בין תפקיד זה לתפקיד הדוברות (ומכאן כי ראוי שהדובר לא יהיה הממונה); 2. בחינת הסטטוס הקיים ברשות לפי רשימת החובות החלות על הרשות המקומית בתחום (להלן קישור לרשימת החובות כפי שהיחידה ליקטה), מיפוי הפערים בין הנדרש לקיים ובניית תוכנית עבודה סדורה וברורה לשיפור המצב; 3. אימוץ מתודה קבועה שתבהיר כי תחום השקיפות מצוי על שולחנה של הנהלת המשרד. דוגמאות אפשריות למתודות כאמור הן דיווח דו-חודשי לראש הרשות על מצב הטיפול בתחום, הקצאת זמן קבוע בישיבת הנהלה להציג אגפים שאינם מנגישים מספיק מידע וכד'. הצענו גם לראש הרשות לאמץ את הנהלים שהיחידה קבעה בממשלה ושאינם מחייבים את השלטון המקומי, וזאת היות והנהלים מגלמים את הפרקטיקה הראויה (להלן קישור לנהלי היחידה). בלא מעט מן הרשויות יש צורך בחריש עמוק על מנת להגיע לרמת שקיפות ראויה ומספקת. לפיכך נדרשת הרשות המקומית לבצע בחינה מדויקת על צרכי תושביה בתחום זה, בטרם תגבש את תוכנית הפעולה שלה בנושא. על אף האמור, ניתן להצביע על מספר נושאים משותפים, שהציבור מביע בהם עניין – התקציב המתוכנן המפורט של הרשות; כלל ההוצאות של הרשות, עד רמת השקל, באופן שוטף, תוך התייחסות לספקים מקבלי התשלום ולנושא ההתקשרות שבגינו הועברו הכספים; התמיכות וההטבות שהמועצה מעניקה כגון הנחות בארנונה; הנהלים (הקריטריונים) שעל פיהם פועלת הרשות וכיצד הם מיושמים בפועל; הסדרי ניגוד העניינים של נבחרי הציבור ועובדיה הבכירים של המועצה חיזוק הממונה על העמדת מידע לציבור ברשות ויצירת מחויבות ארגונית שבה בקשות חופש מידע שיגיעו לרשות ייענו באופן מלא ובמהירות. ברור לי כי הניסיון לייצר שינוי מהשטח, לא יושלם אלמלא תהא בחינה ורגולציה רוחבית של תחום חופש המידע ברשויות המקומיות. אני סבורה כי עד אשר משרד הפנים לא יוביל מהלך רוחבי בניסיון לבחון את הטמעת החובות החלות על הרשויות המקומיות – קצב השינויים לא ידביק את הצורך הבוער ואת הפוטנציאל הגלום בשקיפות כאמצעי לקידום המינהל התקין. מאז שלהי 2015, עת החליטה שרת המשפטים שהיא מעוניינת להרחיב את סמכויות היחידה הממשלתית לחופש המידע גם על רשויות מקומיות, אנו בדין ודברים עם משרד הפנים בנושא. עד לעת האחרונה, לא הצלחנו למצוא מתווה מוסכם שייתן מענה ראוי לכשל שאנו עדים לו בתחום השקיפות ברשויות המקומיות. לשמחתי, אני מזהה לאחרונה סימנים של שינוי בנושא, גם במשרד הפנים. ועד אז, שומה עליכם עמיתיי עורכי הדין – בין אם אתם עובדים עבור הרשויות המקומיות ובין אם אתם מייצגים אינטרס פרטי, שתפעלו להגביר את השקיפות השלטונית בשלטון המוניציפלי כך שנהנה כולנו מאמצעי חיוני להטיב את הקשר בין הרשות המקומית לציבור ולטייב את עבודת הרשות המקומית, החשובה לכולנו.

 
 
 
 
הצטרפו אלינו
* טופס בקשת הצטרפות לאגודה
קרא עוד...

תגובות: 0
צפיות: 406
אתם זקוקים לסיוע משפטי? אנחנו נותנים אותו
קרא עוד...

תגובות: 0
צפיות: 305
אגודת העיתונאים בירושלים: תעודת זהות * הביעו את דעתכם
על האגודה והאני מאמין שלה * על היעדים והדרך להשגתם * הזמנה פתוחה להצטרפות
קרא עוד...

תגובות: 4
צפיות: 4525
אתר האגודה: פתוח
לא תהיה פסילת דעות באתר האגודה. תינתן הזדמנות הוגנת לתגובה של מי שעלול להימצא נפגע
קרא עוד...

תגובות: 0
צפיות: 298
כשהחד-פעמי הופך למדיניות
ושוב: שוטרים מונעים מעיתונאים לבצע את עבודתם בירושלים • ברקע: עתירות לבג"ץ נגד אלימות משטרתית והגבלת חופש העיתונות * פלאי מאיר מדווח ב"עין השביעית" * לאתר העין - כאן
קרא עוד...

תגובות: 0
צפיות: 0
"מילת המפתח היתה איזון. רשמתי כמה פעמים הופיע אצלנו כל ח"כ"
המאמצים כדי לא להיות ערוץ מטעם • הלחצים הבלתי פוסקים של הפוליטיקאים להתראיין • והאכזבה מכך שאיש מהנהלת המשכן לא בא להיפרד בתום השידורים • אורי פז, המנכ"ל הראשון של ערוץ הכנסת, נפרד מהתפקיד אחרי 14 שנה * גדעון אלון מדווח ב"ישראל היום" * בצילום של פלאש 90: צילומים בערוץ הכנסת בתחילת דרכו
קרא עוד...

תגובות: 0
צפיות: 0
אורה הרמן ז"ל
יו"ר האגודה וחבריה מודיעים בצער עמוק על פטירת חברת האגודה אורה הרמן ז"ל ושולחים תנחומים למשפחה

תגובות: 0
צפיות: 7
"זה חייב אכן להיפסק" - האגודה נגד המסע האנטי ישראלי הממוקד של הפדרציה הבינלאומית של איגודי העיתונאים
האיגוד הפלשתינאי הביא לכנס משותף של הפרלמנט האירופי והפדרציה רשימה של 909 אירועי התנכלות לתקשורת הפלשתינאית. המסר המודגש היה אנטי ישראלי - ללא הבאת העובדה שחלק משמעותי מן הפגיעות ביצעה הרשות הפלשתינאית או תגובה ישראלית מכל מקור שהוא
קרא עוד...

תגובות: 0
צפיות: 11
אל: הפדרציה הבינלאומית של איגודי העיתונאים - מאת: אגודת העיתונאים בירושלים * מביאים לידיעתכם כי איגוד העיתונאים הפלשינאי מאיים על חבריו שלא לארח עיתונאים ישראלים בתכניות טלוויזיה
חברנו שייקה קומורניק הביא לידיעת יו"ר וחברי האגודה תמונת מצב שהיא היפוכה הגמור של עיתונות חפשית * יו"ר האגודה אחיה גינוסר השיב בשם כל חבריה * האם הפדרציה הבינלאומית של איגודי העיתונאים שיודעת להתבטא בנושאים אחרים באשר לישראל ולמזרח התיכון בכלל תמצא גם בסיפור הזה את הכותרת להודעה משלה לתקשורת ולאיגוד העיתונאים הפלשתינאי?
קרא עוד...

תגובות: 0
צפיות: 57
הסיוע המשפטי של האגודה: זה עובד
חבר האגודה אשר יוצג ע"י עוה"ד לואיז ספורטס (בצילום), מומחית לייצוג בבתי דין לעבודה, מצוות משרד טל, קדרי, שמיר ושות’ זכה בתביעת חוב לפיצוי בשיעור של למעלה מ- 100,000 ₪ על תפקיד אותו מילא בפועל ובגינו לא זכה לתגמול מהרשות * כונסת הנכסים הרשמית קבעה כי בניגוד לטענת הרשות העובד לא היה ממלא מקום אלא במינוי בפועל, וכי יש להעניק לו הפרשי שכר בהתאם *עם זאת, קבעה כונסת הנכסים כי לא מדובר במתן דרגה כי אם רק בהפרשי השכר הנובעים מהתפקיד, אם הייתה מוענקת לו הדרגה * לא מוותרים על זכויות שנצברו בשנות עמל - בזכות וכדין * בנוסף, הכירה כונסת הנכסים בשש שנות ש"ת כשנות עבודה

תגובות: 0
צפיות: 59
הישג נוסף ברשימת ההישגים של עורכי הדין של האגודה
חבר אגודה, זכה בתביעה לקבלת פיצוי כספי לתפקיד אותו מילא בפועל.
קרא עוד...
11:53 (12/07/17)
אגודת העיתונאים
תגובות: 0
צפיות: 49
יש בית מזמין לחברי האגודה בירושלים - במשכנות שאננים
מועדון העיתונאים פתוח לחברי האגודה - בתעריף מיוחד * אורי דרומי על מה שמחכה לכם במועדון * בצילום: רגעים באחד הדיונים האחרונים על תקשורת - במועדון
קרא עוד...

תגובות: 0
צפיות: 921
תקנון האתיקה של מועצת העיתונות
קרא עוד...

תגובות: 0
צפיות: 208