יום ב', ט’ באלול תשע”ח
ארץ שסועה
בתנועה בין הפגנות נגד חוק הלאום, נגד החשיפה הנמשכת של הדרום לעפיפוני טרור, בעד היענות לתביעת משפחות החיילים שלא שבו הביתה הדר גולדין ואורון שאול- צלם סוכנות "פלאש 90" תומר נויברג מתעד ומביא תמונת מצב של חברה בוערת במחלוקת ולא רק בשל שיא החום של חודש אוגוסט * כל הצילומים באלבום הצילומים הנעים שלנו בראש עמוד הבית מימין - מארכיון "פלאש 90" המתעדכן מסביב לשעון
תגובות: 0   צפיות: 24
 
 
 
אז מי באמת ראוי לחיסיון עיתונאי?
שירן ירוסלבסקי קרני, תהילה שוורץ אלטשולר - פורשות יריעה רחבה אך ממוקדת בפרסום של המכון הישראלי לדמוקרטיה * ככל שהצעות חוק עולות (ויורדות) בניסיון נמשך להגן על החיסיון העיתונאי בחקיקה ראשית ומעבר לפסיקת בתי המשפט - וככל שהמציאות התקשורתית משתנה ומידע רב מופץ ברשת - כך שבה ועולה שאלת הליבה: מי הוא עיתונאי הראוי לחיסיון? מה הן החובות החלות עליו כדי שיהיה ראוי לו? * תשובה מקפת - כאן
קרא עוד...
תגובות: 0   צפיות: 0
 
 
 
קושי ממשי לבצע את עבודתם
מסקר שערכה לשכת העיתונות הממשלתית בקרב העיתונאים בישראל, עולה כי כ- 70% סבורים שהמשטרה מגבילה את חופש התנועה באירועים חדשותיים בירושלים * צילום: לע"מ * הקישו כאן לכתבה באתר אגודת העיתונאים בתל-אביב - press
קרא עוד...
תגובות: 0   צפיות: 0
 
אל: עיתונאי תאגיד השידור "כאן" * מאת: אגודת העיתונאים בירושלים * הנידון: אגודת העיתונאים בירושלים היא בית מקצועי רב ניסיון ואמין - הצטרפו אלינו עכשיו
אגודת העיתונאים בירושלים פותחת שערים לעיתונאי התאגיד - הזמנה והבטחה
קרא עוד...
תגובות: 0   צפיות: 473
 
 
 
 
 
 
תגובת המדינה לבג"ץ לעתירות בעניין תאגיד השידור הציבורי
המדינה הגישה לבג"ץ את תגובתה לעתירות הנוגעות לתאגיד השידור הציבורי. בתמצית, המדינה מעדכנת כי בימים אלה סיכמו ראש הממשלה (המכהן כשר התקשורת) ושר האוצר, כי יפעלו לקדם בהקדם תיקון לחוק השידור הציבורי הישראלי, כך שמועד תחילת שידורי התאגיד יחול ביום 30.4.17. בד בבד, יבוטל ההסדר בחוק המאפשר לשרים להקדים את יום תחילת השידורים בהתאם להודעה מנומקת של מועצת התאגיד, בדבר מוכנותו להתחיל לשדר החל מיום 1.1.17. שאלת קידומו של תיקון החקיקה האמור הובאה לפני היועץ המשפטי לממשלה, אשר קבע כי לגישתו אין מניעה משפטית ליזום אותו * כאן - התגובה, שהוגשה באמצעות עו"ד נחי בן-אור ממחלקת הבג"צים בפרקליטות המדינה
קרא עוד...
תגובות: 0   צפיות: 2
 
 
 
 
 
 
 
הרהורים לזכרו של יורי וסרמן * צבי לי-דר

ראשית אני מבקש להודות למי שיזם וארגן את הערב לזכר יורי. כששמעתי על פטירתו של יורי נחמץ ליבי בקרבי. הצטערתי על שלא ידעתי על כך במועד ועל שלא הייתה לי הזדמנות להשתתף בהלוויה להעניק לו את הכבוד האחרון. עכשיו אוכל לעשות זאת בכמה מילים לזכרו. לא היינו חברים, יורי ואני, היינו קולגות. עבדנו ביחד. נפגשנו בחדר החדשות, במסדרונות, במזנון. היו לנו ממשקים: אני ביומנים, במחלקת ענייני היום והוא בחדשות. אבל לא היינו קרובים. לא היו לנו שיחות עומק. ובכל זאת, אני זוכר דמות יוצאת דופן בסביבת העבודה שלנו: אדם הדור בלבושו, נעים הליכות , אינטליגנטי, אף פעם לא מרים את קולו, איש שקט, מקרין סמכותיות שקטה. כששמעתי על מותו חשבתי עליו מיד בהקשר של מים שקטים שחודרים עמוק ומכאן התגלגלו ועלו בי הרהורים ותובנות לא עליו אלא עלינו ועל העולם שלנו, של היושבים כאן, –עולם החדשות מים שקטים חודרים עמוק. היום, אין דבר פחות נכון מן המשפט הזה. בעולם החדשות של היום, אין מים שקטים. יש אוקיינוס עצום, סוער, גועש במלל, בסאונד, בסטיל בווידאו שזורם באינספור ערוצים: פייסבוק, ואינסטגרם וטלגרם ויוטיוב וטוויטר. והכל מידי והכל בקצר, וברדידות. בלי עומק. סערה, אבל בכוס מים. אולי אפילו בביצה. העיקר להיות נוכח. אני מצייץ משמע אני קיים. ובהערת אגב חשבתם פעם עד כמה מטעה השם הזה, טוויטר. זה ציוצים זה, מה שעובר שם ? זה יותר נביחות, ולפעמים, תסלחו לי, אפילו נפיחות. תקראו את טראמפ. אני מוכרח להודות שאני לא בדיוק בעניין הזה של הטוויטר. לא עוקב אחר אף אחד. אבל הטוויטר עוקב אחרי. הנייד שלי מקבל כל הזמן הצעות להציץ בטוויטים של כל מיני עיתונאים וסלבס. ולפני שאני י מוחק את זה, אני רואה את הכותרות ומתרשם שלפחות מה שנשלח אלי הוא בעיקר VIEWS ובהחלט לא NEWS. ובכל זאת, מוכרחים להודות שבריבוי ערוצי התקשורת החברתית היום, יש קסם מסוים. אנחנו באמת חיים בכפר גלובאלי. לצד הדעות (וויוז), יש בכל זאת גם מידע. שפע של מידע, לא מתווך, לא מעובד, חלקו לא משועבד, שנותן תמונה חיה, און ליין, שוטפת, אמיתית, ולעיתים אכן גם "פייקית", של מה שקורה. לא פעם מגיע המידע הזה מכמה מקורות באופן שמספק כמה פרספקטיביות של אותה התרחשות וזה נהדר. זה פותח את העיניים ואת האוזניים, והעיקר זה מעניין. והמעניין – זוהי מילת המפתח. פעם, לפני הרבה שנים , כשלמדתי בקורס הכתבים של קול ישראל, ואחרי כן כשלימדתי בעצמי, גם בקורסים של כתבים שערך מרכז ההדרכה של רשות השידור, וגם בחוג לתקשורת באוניברסיטה העברית - היו קריטריונים ברורים שהגדירו את הקריטריונים שעושים ידיעה לחדשה. לניוז אייטם. זוכרים? חדש, חשוב , מעניין. ואני, כמו החכמים שעל פי ההגדה של פסח נתנו סימנים בעשרת המכות, נתתי סימן גם בקריטריונים של החדשות : חח"מ. לעולם לא אשכח את השיעור המעשי הראשון שלי בנושא הזה. אני ועוד כ-15 המאושרים שהתקבלו מתוך מאות רבות לקורס הכתבים של רשות השידור באנו לביקור ראשון בחדר החדשות, קודש הקודשים של הרדיו. אפרים להב המנוח היה אז רכז החדשות. זה היה ביקור מרשים מאוד. צלצולי הטלפון האינסופיים. תקתוק מכונות הכתיבה בידי הכתבניות. קולם של העורכים שהכתיב את הידיעות. וברקע הרעם העמום הקבוע של מכשירי הטלקס והטלפרינטר שהדפיסו יריעות נייר ארוכות ארוכות ובהן ידיעות מכל העולם. אחת מהן הייתה על אלף הרוגים בתאונת רכבות בסין. אפרים לא הכניס אותה למהדורה. שאלתי אותו למה? והוא רעם בקולו: אלף סינים במדינה שיש בה מיליארד –לא חשוב. אף ישראלי לא היה בתאונה הזו כי סין הרי סגורה לישראלים. ולכן -לא מעניין. חדשות קול ישראל היו אז כמעט מונופול. הייתה מערכת יומנים של גלי צה"ל אבל מעטים האזינו להם. אז בהעדר מקורות מידע זמינים ומידיים אחרים - הידיעה הזו לא חסרה לאף אחד. התאונה הזו כאילו לא התקיימה. עכשיו תראו איך זה בהשוואה למציאות של היום. בכפר הגלובאלי שלנו, מתעניינים בטרגדיות הרבה יותר קטנות. הנה, לא מזמן הופצצנו במידע על חבורה של ילדים מסכנים שנתקעו במערה בתאילנד. 13 יום זה נמשך וכל העולם עקב בשידורים חיים אחר האירוע, ההכנות לחילוץ והחילוץ עצמו.. גם אצלנו דיווחו הרבה למרות שלא היה שם אף לא יהודי אחד בין החברה האלה. ולא זו בלבד אלא שגם שלחו מכאן כתבים שדיווחו בדרמטיות וללא הרף. גם כשלא היה על מה. ואחרי כמה ימים, כשהחילוץ היה תקוע, מצאו אצלנו זוויות נוספות לסיקור והתמקדו, ברוח תפיסתו של אפרים להב, בחברה הישראלית שסיפקה את מערכת התקשורת עם הלכודים; ואחרי כן בביקורו של השגריר הישראלי שם; ובהצעה של חיל הים והקומנדו הימי שלנו לפתור את בעיות החילוץ; ובנבואת זעם של איזה קצל"ש- קצין לשעבר, שהיה בטוח שהמבצע יכשל כי התאילנדים לא יודעים לעבוד. וכך זה נמשך עד שהילדים חולצו בשלום. אבל מה באמת היה לנו כאן? בואו נבדוק את זה בקריטריונים של הגדרת חדשות. זה היה חדש? כן. בוודאי ביום הראשון, ואחרי כן כאירוע מתפתח שסיפק ,לא כל הזמן אך מידי פעם, התרחשות חדשה. האם זה היה חשוב? ממש לא פרט אולי להורים של הילדים ובני משפחותיהם. אולי גם למחלצים. מעניין? בטח. עובדה. כולם דיווחו על כך ללא הרף. מדוע זה היה מעניין? כי הייתה דרמה. היה מתח והייתה התרגשות שיצרה המדיה והיה סוף מר או מתוק שהתקרב, ואפשר היה להמר על התוצאות ולהתווכח על שיטות החילוץ והסיכויים שלהן. וכל זה קרה "און ליין" בשידור חי בהמון ערוצים, חלקם ללא תיווך, באופן שאיפשר לעקוב כל הזמן, בנוחיות, להציץ מרחוק אך להרגיש קרוב , ובכך כאילו להשתתף באירוע שיש בו חיים תלויים על בלימה, שהמוות הוא חלק ממנו. אז מה השתנה מאז ימי אפרים להב לעומת ימינו אלו מבחינת הדיווח החדשותי? האם בגלל שהמדיה החברתית הפכה את העולם לכפר גלובאלי- הפכו ההמונים ובעקבותיהם גם העיתונות הממוסדת להיות יותר אמפתיים ויותר רגישים לאסונות רחוקים, לגורלם של פרטים? אני לא בטוח. בעצם, אני בטוח שלא. והנה חומר להשוואה ולמחשבה. במהלך 13 ימי המבצע בתאילנד, נהרגו בסוריה כ-103 ילדים בממוצע. זהו חישוב שעשיתי על סמך נתונים שמצאתי באינטרנט ולפיהם עד מרץ 2017, שש שנים אחרי פרוץ מלחמת האזרחים בסוריה, תועדו 17,411 ילדים שנהרגו בקרבות. חיפשתי נתונים מעודכנים להיום של יוניצ"ף, של ארגוני סיוע, של מישהו, אבל לא מצאתי. לפחות לא בעברית. בואו נבדוק את הנתון הזה על פי הקריטריונים של החדשות. חדש ? בטח. כל יום נהרגים כמה ילדים. כל יום הרוג חדש. חשוב? התשובה מורכבת. לקרובי הילדים, לחברי הקבוצה האתנית או האידאולוגית שאליה השתייכו הוריהם, בוודאי חשוב. האם זה חשוב לאחרים? לפי השקפת עולמי, כן, מכל השיקולים ההומניטריים והאנושיים שאפשר לעלות על הדעת. אבל אני מניח שיש גם מי שיחשבו ההיפך. ולבסוף – האם זה מעניין? מה פתאום. עובדה – כמעט לא מדווחים על זה. למה? כי זה מתמשך המון זמן. כי זה קורה כל יום. כי אין לך מבצע הצלה. כי ידך קצרה מלהושיע. והעיקר, כי אין לך הרבה ציוצים ואינסטגרם וכו' משם . ומה שכבר יש הוא בשפה הערבית שאיננה נגישה להמונים. ולכן, בגדול, מה שקורה שם, במרחק של כמה מאות ולפעמים עשרות ק"מ מאתנו אירוע לא נגיש. משהו שמתרחש ברקע. מן אירוע "אפרים להבי " בלי יהודים או ישראלים שמעורבים.... מתי זה כן הופך למעניין? רק במקרה שילד כלשהו מצייץ מן השטח ומצלם את עצמו. אז הסיפור הופך להיות פרסונאלי, ויש לנו עדות חיה, ועוד של ילד שמסביבו מוות - ואז זה זוכה באמת לדיווח. ואכן, משהו כזה קרה פעם פעמיים, ועורר בהחלט הבלחה רגעית של עניין. ומתי עוד זה מעניין? כאשר מאה ילדים והוריהם מתים בבת אחת בהפצצת כלור, או חומר כימי אחר,.... אז מה זה אומר על העיתונות? האם כשאין מדיה חברתית בסביבה, ליבה נעשה גס במוות, באסונות? . התשובה היא מורכבת, אבל לפחות חלק ממנה קשור למהפך שגרמה המדיה החברתית בעולם החדשות. מבול המידע, גם אם הוא בחלקו פייק ניוז, ריבוי הערוצים, העדר יכולת לסנן ולצנזר חומרים שזורמים און ליין, מאפשרים היקף חסר תקדים של מציצנות גלובאלית. התקשורת הממוסדת, אם חפצת חיים היא, חייבת להתחרות בתופעה הזו ולאפשר אף היא כמה שיותר מציצנות. בעגה המקצועית שלנו אפשר לומר שהחדשות חייבות להיות צהובות ככל האפשר. צריך להודות – הצהוב השתלט על העיתונות כולה, גם לפני הופעת המדיה החברתית, וזאת כמובן בגלל התחרות בין כלי התקשורת הממוסדת לבין עצמם. אבל, המדיה החברתית העצימה את התופעה, הפכה את הצהוב לצבע עז יותר, דומיננטי יותר ובכך תרמה להיפוך הפירמידה של הקריטריונים המהווים את אבני הבניין של החדשה. במקום חדש, חשוב, מעניין, חח"מ, יש לנו עכשיו צמח"ח – צהוב, מעניין, חדש ובסוף ,רק בסוף – חשוב, שהוא בעצם כבר לא כל כך חשוב כקריטריון. היום, כך יש להניח, בגלל התחרות מצד המדיה החברתית, אפרים להב או כל רכז חדשות בשידור הציבורי, היה משדר את הידיעה על אלף ההרוגים בתאונת הרכבת בסין, וזאת גם אם לא היה שם ישראלי או יהודי אחד. אבל האם לא ראוי שמה שמתרחש היום בסוריה, ובעוד מקומות בסביבתנו הקרובה, יסוקר אף הוא גם אם הקורבנות אינם יהודים וגם אם מותם אינו מסוקר במדיה החברתית?

 
 
אורי אבנרי ז"ל
אגודת העיתונאים בירושלים מביעה את צערה על מותו של אורי אבנרי, עיתונאי ועורך ללא מורא וללא משוא פנים - ומשתתפת בצער המשפחה * "העולם הזה" של אבנרי, בין אם הקורא הסכים לתכניו או לא - היה חלוץ של אי הליכה עיתונאית בתלם ממסד ורשויות * צילום- אבנרי ב-2014, פלאש 90

תגובות: 0
צפיות: 2
אחרי החשיפה על "הציונים" למועמדים לעבודה ועובדים בתאגיד
חברת ועד האגודה, יוצאת רשות השידור ומשדרת בתאגיד צאגה מלקו - בהבעת דעה מצולמת על ההליך ומה שהוא מבטא

תגובות: 0
צפיות: 26
טרום בכורה לילדי חברי האגודה - קיץ 2018
חברי האגודה וילדיהם מוזמנים לאירוע שיתקיים בסינמה סיטי ירושלים שיתקיים ביום רביעי 22.8.18.
קרא עוד...

תגובות: 0
צפיות: 298
מהפכת חופש המידע – מאזן
ד"ר יובל קרניאל על 20 שנה לחוק חופש המידע – סיכום ביניים אישי ומחשבות לעתיד
קרא עוד...

תגובות: 0
צפיות: 18
חדשות טובות לתעשיית החדשות
דו"ח החדשות הדיגטליות של מכון רויטרס ללימודי עיתונות: נבלמה מגמת העליה בהפצת חדשות וצריכתן במדיה החברתית; עליה במספר המנויים המשלמים על תוכן מקוון * דיווח ב"עיתונות" - אתר אגודת העיתונאים בתל-אביב
קרא עוד...

תגובות: 0
צפיות: 0
מחקר: מגמת העליה בשיעור העסקתן של נשים בעיתונות בישראל, שנעצרה בשנות ה-90', עשויה להתחדש, עם התרחבותה והתחזקותה של התקשורת הדיגיטלית
חיים ביאור מדווח באתר אגודת העיתונאים בתל אביב על תוצאות מחקרן של ד"ר עינת לחובר (בצילום) ופרופ' דפנה למיש
קרא עוד...

תגובות: 0
צפיות: 0
 
 
גם תרבות צריך לדעת איך לנהל - להב בקורס ייחודי
"להב פיתוח מנהלים" בפקולטה לניהול ע"ש קולר באוניברסיטת תל - אביב, פותחת בחודש ינואר הקרוב מחזור נוסף של קורס לניהול תרבות ואמנות. חברי האגודה זכאים להטבה של 10% ברישום לקורס.
קרא עוד...
07:16 (14/12/17)
אגודת העיתונאים
תגובות: 0
צפיות: 4
כן, עם איגוד חזק אפשר להגן
יום התעסוקה ההוגנת של הפדרציה הבינלאומית של איגודי העיתונאים לווה בפירסום סקר המלמד כי עם איגוד חזק וחקיקת מגן על זכויות העובד ניתן לשמר תנאי העסקה הוגנים גם בתקשורת וגם בעידן הניו מדיה * פרסום של IFJ
קרא עוד...

תגובות: 0
צפיות: 0
הצטרפו אלינו
* טופס בקשת הצטרפות לאגודה
קרא עוד...

תגובות: 0
צפיות: 398
אתם זקוקים לסיוע משפטי? אנחנו נותנים אותו
קרא עוד...

תגובות: 0
צפיות: 299
רוצים להקדיש כישורי תקשורת לקריירה במשרד החוץ?
יש מצב - ראו כאן
קרא עוד...

תגובות: 0
צפיות: 0
אגודת העיתונאים בירושלים: תעודת זהות * הביעו את דעתכם
על האגודה והאני מאמין שלה * על היעדים והדרך להשגתם * הזמנה פתוחה להצטרפות
קרא עוד...

תגובות: 4
צפיות: 4443
אתר האגודה: פתוח
לא תהיה פסילת דעות באתר האגודה. תינתן הזדמנות הוגנת לתגובה של מי שעלול להימצא נפגע
קרא עוד...

תגובות: 0
צפיות: 295
יש בית מזמין לחברי האגודה בירושלים - במשכנות שאננים
מועדון העיתונאים פתוח לחברי האגודה - בתעריף מיוחד * אורי דרומי על מה שמחכה לכם במועדון * בצילום: רגעים באחד הדיונים האחרונים על תקשורת - במועדון
קרא עוד...

תגובות: 0
צפיות: 910
תקנון האתיקה של מועצת העיתונות
קרא עוד...

תגובות: 0
צפיות: 203