יום ג', כ’ בתמוז תשע”ט
 
מדד השינאה לעיתונאים ברשת
ביוני פורסמו ברשת כמעט עשרת אלפים ביטויי שנאה כלפי עיתונאים - 7% מכלל השיח הקשור אליהם. שיח השנאה מופנה לעיתונאים מכל כלי התקשורת, משמאל ומימין * שחר גור, מנהל יפעת מחקרי מדיה, כותב ב"עיתונות" - אתר אגודת העיתונאים בתל אביב * בצמרת הדרוג - עמית סגל
קרא עוד...
תגובות: 0   צפיות: 0
 
 
"התקשורת הישראלית הרוויחה ביושר את חוסר האמינות שהציבור רוחש לה"
נעמה סיקולר, עורכת "גלובס", התייחסה בכנס חופש העיתונות לעימות המערכתי עם אלי ציפורי ("פייק ניוז") ולמורשת "כלכליסט" • שמעון שיפר תיאר את תגובתו לפסק-הדין החריף נגד העיתונאי עמיחי אתאלי • והמנחה לינוי בר-גפן גילתה כי עיתונאים "ימניים" סירבו להשתתף * אורן פרסיקו מדווח ב"עין השביעית" - לאתר "העין" - כאן
קרא עוד...
תגובות: 0   צפיות: 0
 
 
 
 
ספרו של חבר האגודה צבי לי-דר "קדר המילים" במבצע מיוחד לחברי האגודה
ספרו של צבי לי-דר "קדר המילים", אשר ראה אור בימים אלה בהוצאת כרמל, זמין כעת לרכישה ישירה מן ההוצא ב- 45 ₪ בלבד - מחיר מבצע בלעדי לחברי האגודה.
קרא עוד...
07:28 (25/03/19) אגודת העיתונאים
תגובות: 0   צפיות: 82
 
"אמא של ממזר" - אברהם בנמלך
חבר האגודה חברנו אברהם בנמלך, הוציא לאור ספר חדש "אמא של ממזר" שעוסק בטרגדיה של מעוכבות הגט הנשחקות בממסד הדייני * חברי האגודה יכולים לרכוש את הספר אצל אברהם בנמלך 052-5236095 ב- 35 ₪ בלבד. פרטי התקשרות נוספים אפשר לבקש במשרדי האגודה * לקריאה נגישה הקישו על עטיפת הספר פעם ופעמיים
קרא עוד...
תגובות: 0   צפיות: 3
 
 
 
אז מי באמת ראוי לחיסיון עיתונאי?
שירן ירוסלבסקי קרני, תהילה שוורץ אלטשולר - פורשות יריעה רחבה אך ממוקדת בפרסום של המכון הישראלי לדמוקרטיה * ככל שהצעות חוק עולות (ויורדות) בניסיון נמשך להגן על החיסיון העיתונאי בחקיקה ראשית ומעבר לפסיקת בתי המשפט - וככל שהמציאות התקשורתית משתנה ומידע רב מופץ ברשת - כך שבה ועולה שאלת הליבה: מי הוא עיתונאי הראוי לחיסיון? מה הן החובות החלות עליו כדי שיהיה ראוי לו? * תשובה מקפת - כאן
קרא עוד...
תגובות: 0   צפיות: 0
 
אל: עיתונאי תאגיד השידור "כאן" * מאת: אגודת העיתונאים בירושלים * הנידון: אגודת העיתונאים בירושלים היא בית מקצועי רב ניסיון ואמין - הצטרפו אלינו עכשיו
אגודת העיתונאים בירושלים פותחת שערים לעיתונאי התאגיד - הזמנה והבטחה
קרא עוד...
תגובות: 0   צפיות: 494
 
 
 
 
 
תיאטרון ירושלים מעניק הנחות ברכישת מנוי לעונה 2019-2020
06:37 (20/05/19) אגודת העיתונאים
 
מחנה ספורט - מרכז הספורט קוסל בגבעת רם מעניק הנחות לילדי חברי האגודה הנרשמים למגוון פעילויות ביולי אוגוסט 2019
מרכז הספורט בקרית אדמונד י. ספרא מזמין את ילדי חברי האגודה למחנה ספורט הכולל: מחנה שחייה, מחנה כדורגל, מחנה ספורט (כדורעף, טניס, כדורסל ועוד) ומחנה מחול ואומנויות. שלושה מחזורים יתקיימו ביולי - אוגוסט.
קרא עוד...
06:45 (16/05/19) אגודת העיתונאים
תגובות: 0   צפיות: 118
 
 
 

מאת דני זקן רקע: בשנים האחרונות אנו עדים להידררות מתמשכת במצבה של רשות השידור – המשבר התקציבי שנבע בין היתר מהפחתה ניכרת באגרה, מחדלי ניהול ונתח גדל והולך של השכר מכלל התקציב השנתי. ההקצאות להפקות וליצירה הפנימית פחתו, הטלויזיה סובלת ממשבר מקצועי והרדיו ממשאבים מידלדלים ומפגיעה בהאזנה בין היתר בשל משדרים שחדלו לפעול. לפני כשלוש שנים החל להיכנס לפסים מעשיים רעיון הרפורמה שמטרתו הצלת הרשות באמצעות מבנה חדש, הסכמי שכר חדשים ותכנית פרישה נוספת. הממשלה התחייבה לממן את מקצת העלויות ובדרך הוסיפה מחויבות עקרונית לשלמות השידור הציבורי. משא ומתן החל במקביל בין ההנהלה והאוצר לבין ההסתדרות נציגת הטכנאים והמשולב ולבין אגודת העיתונאים ירושלים המייצגת של עיתונאי הרשות. לפני שנה וחצי נחתם הסכם הפרישה ובמסגרתו נקבע כי 350 עיתונאים יפרשו ומספר דומה של עובדי הדירוגים האחרים. לפורשים נקבעו פיצויים מוגדלים ותנאים הנחשבים טובים בקנה המידה של השירות הציבורי. הסכם השכר החדש שנועד לאפשר שכר הוגן ונכון לעיתונאים ולתקן את עיוותי העבר איחר להיוולד. רק ביולי השנה סוכמו סופית עקרונותיו ומאז מנסים לצקת בהם תוכן ולעבור על כל סעיף וסייג כדי להשלימו ככל שניתן. להזכירכם ההסכמים הנוכחיים בנויים טלאי על טלאי, מעוותים את המציאות, מונעים מאיתנו פנסיה הוגנת ומעוררים עלינו בכל הזדמנות עדות של משמיצים בציבור ובקרב מקבלי ההחלטות. העיתונאים שותפים מלאים להגשמת מטרתו העיקרית עם זאת היא להחזיר את רשות השידור למעמדה בקדמת הבמה התקשורתית בישראל תוך עמידה על עקרונות השידור הציבורי ואנו באגודת מטרה זו. בימים אלה הולכת ונשלמת מלאכת ההסכם על נספחיו ובשורות הבאות נתארו בשפת בני אדם בשיטת ביאור מונחים: ההסכם החדש מתקן רבים מהעיוותים וכך למשל מעתה כלל השכר יחושב לפנסיה בניגוד לעבר. ההסכם מצמיד אותנו באופן אוטומטי לשירות הציבורי וכך נקבל את תוספות השכר במשק מיידית ללא צורך להיאבק ולהתחנן כבעבר. כך נקבל תוספת של 5% רטרואקטיבית מראשית 2008 וכך נקבל את תוספות השכר בהיקף של 6.25% שהושגו לאחרונה. כלל העובדים למעט "טלנטים" ובכירים יועסקו במסגרת הסכם הקיבוצי, כלומר כל החוזים האישיים והגלובלים למעט הנ"ל יכנסו תחת כנפי ההסכם. התקשי"ר יוחל בשינויים מחייבים ובכפוך להגבלות הכתובות בהסכם-לא כל סעיף המתאים לפקיד ממשלתי מתאים למקצועות העיתונאיים. בד בבד ההסכם מקבע תנאים והטבות כמו קרן ידע, קרן השתלמות, ביטוחי חיים, הטבות בנק יהב, החזרי הוצאות רכב ואחרות, סבסוד ארוחות(בשינוי מסויים)ימי השתלמות בשכר, גמולי השתלמות מענק יובל, הפרשות לקופות גמל ועוד. סמכויות ניהול: ההסכם מאפשר להנהלת רשות השידור סמכויות ניהוליות המפורטות בו ומותאמות לגוף שידור גדול הנדרש להתאים עצמו לשינויים ארגוניים טכנולוגיים ואחרים בעידן המודרני. הסעיפים עוסקים בין השאר בשינויים טכנולוגיים, בניוד עובדים (בהגבלות) בשינויים גיאוגרפים ועוד. שעון נוכחות: בהסכם נקבע כי העובדים יחתמו על שעון נוכחות עם תחילת העבודה ובסיומה. בשל אופיה של העבודה העיתונאית נקבעו כללים המאפשרים חתימה מחוץ למתקנים באמצעים אלקטרונים. כאן גם בא לביטוי השוני שבין עובדים בשכר כולל ששכרם לא נקבע לפי מספר שעות העבודה והחתמת השעון נועדה לרישום נוכחות בלבד, לבין עובדי המשמרות שעבורם החתמת השעון מהווה רישום של שעות עבודתם לצורך השכר. נכון בלענו כאן צפרדע לא קטנה, ברוב המדינות בעולם אין לכתבים ולרבים מסוגי העיתונות האחרים שעון נוכחות. הפיתרון של החתימה האלקטרונית והשכר הכולל שאינו תלוי בשעון ממעיטים את הנזק ולמעשה מרוקנים אותו מתוכן. פיטורים: לאורך תקופת ההסכם לא יהיו פיטורי צמצום.אלא פיטורי אי-התאמה בלבד. נקבע נוהל ולפיו ניתן יהיה לפטר עובד רק לאחר שתי התראות ובכפוף לשימועים ולהתדיינות בין אגודת העיתונאים להנהלה. למען הסר ספק התראות אלה ניתנו לעובדים בשל עבירות משמעת או אחרות קשות במיוחד ואין הדבר נוגע למחלוקות רגילות ביחסי עובד-מעביד. שקט תעשייתי: האגודה מסכימה לשקט תעשייתי בתקופת ההסכם בכל הקשור לנושאים המופיעים בו . עם זאת נקבעו מנגנונים ליישוב מחלוקות ובהם וועדת מעקב המשותפת לצדדים ואף בוררות מוסכמת במקרה הצורך. תנאים חיצוניים: ההסכם תלוי עוד במימושם של תנאים מתלים ובראשם אישור חוק רשות השידור החדש בכנסת וכן האישור להעלאת האגרה האמורה לממן מקצת מעלויות הרפורמה. בימים אלה ועדת הכלכלה של הכנסת מערימה קשיים על העלאת האגרה, ואנו דרשנו מהממשלה פתרון למחלוקת ומציאת מימון חלופי. שכר: השכר החדש ככלל יקבע על בסיס שכרם של העובדים כיום לפי נוסחת חישוב המורידה מחד אחוז דיפרנציאלי, השתתפותנו בעלות הפרישה, ומוסיפה מנגד תוספות שונות ובהן שתי תוספות הסכמי השכר ותוספת רפורמה, בשורה התחתונה, עובדים עד לשכר של יותר מ20 אלף שקלים ברוטו כיום לא ינזקו כלל ובדרך כלל ישפרו את רמת השכר, בעיקר בעלי השכר הנמוך. תוספת הרפורמה תהיה 8% לרוב העובדים ו-25% לעובדי 28 שעות שבועיות כיום. ההסבר לשוני נעוץ בתוספת שעות העבודה הרב הרבה יותר לעובדי 28 שעות. בנוסף כתיקון עיוות מובהק נקבע כי כל מרכיבי השכר לרבות שעות נוספות יכללו בחישוב הפנסיה, הביטוחים הסוציאלים וחישוב ימי המחלה והחופשה. וכך נוכל לתכנן חופשה שנתית בלי לחשוש לירידה דראסטית בשכר כפי שקורה היום. ולצפות לפנסיה הגונה כשנפרוש. שכר עובדי משמרות: שבוע העבודה של עובדים אלה יעמוד על 41 שעות שיתחלקו לחמישה ימים. שבוע העבודה של מי שכיום עובד 28 שעות יהיה 34 שעות. שכרו של העובד יורכב משלושה רבדים: שכר בסיס - יקבע על פי ותק הגדרות תפקיד ושכר נוכחי , על נתון זה יחושבו התוספות השונות וכל עובד יוכנס למקום המתאים לו בסולם הדרגות החדש. הסולם מתחיל בשכר של 4,400 שח ומסתיים בשכר של 13,250 שח. עובדים בתפקידים שהוגדרו עיתונאיים יוכנסו לסולם שכר בדרגה 6 לפחות, שמשמעותה מינימום 5600 שח לותק מינימלי. האחרים יכנסו לסולם בהתאם לרמת השכר הנוכחית עם התוספות ולוותק. סולם השכר למקצועות העיתונאים מגיע לדרגה 14 ואחריה שתי דרגות ניהול וליתר העובדים הסולם מגיע לדרגה 10. עם זאת עובדים בסולם השכר הנמוך יקבלו עדיפות על פני היתר, כבר בשנה הראשונה הם יקבלו את דרגות הקידום המוענקות בכל שנה לשליש מהעובדים. לשם השוואה דרגה 6 מקבילה ל42-3 כיום בוותק ממוצע, דרגה 4 ל40-1, דרגה 8 ל44 ויותר. כל עובד יועלה בדרגה אחת לשלוש שנים בממוצע ללא קשר לשום נתון אחר. לבד מזאת יהנו העובדים ממענק שנתי לפי תקציב המענקים וכן יקבלו את תוספות השכר שיהיו במשק מעת לעת. סל עבודה נוספת: הסל מהווה למעשה תרגום של השעות הנוספות והכוננויות המהוות כיום חלק נכבד מהשכר. הוא נקבע פרטנית לכל עובד ומהווה שיקלול של מספר השעות הנוספות והכוננויות שעשה בשנים 2008-10. עובדים שבשנים אלה או בחלקן לא היו להם שעות נוספות, יקבע הסל על פי השוואה לעמיתיו למקצוע, או בהתאם לשכרם הגלובלי שהיה קודם לכניסתם להסכם הקיבוצי. כדי לקבל את ערך הסל ההנהלה מתחייבת לתת לעובדים את שעות העבודה והכוננות שנקבעו להם, והעובדים מתחייבים לבצעם כדי לקבל את השכר בגינם. לפי חישובנו וסימולציות שערכנו בשורה התחתונה, העובדים יעבדו פחות או יותר את מסגרת העבודה הנוכחית כדי לקבל את שעות הסל, כלומר את השכר כפי שקיבלו ערב ההסכם. יש יוצאי דופן והטיפול לגביהם יהיה פרטני. שעות נוספות: המרכיב השלישי לשכר, שעות וכוננויות שיבוצעו לאחר השלמת שעות הבסיס ושעות הסל. לשלושת המרכיבים הנ"ל יתווספו כמובן החזרי ההוצאות, גמולי ההשתלמות ויתר התוספות הנהוגות. הערה: עוד אבחנה בתוך עובדי המשמרות, משמרות רגילות לעומת יום עבודה גמיש. הגמישים כוללים בין השאר: עוזרות בימאי, תחקירנים מקטלגים מלבישות ועוד. מדובר בהחלה של הנוהג הקיים היום עם הסתייגויות. רוב העובדים יזומנו לעבודה עד 12:00 בצהריים עובדי חדשות לילה יזומנו עד לשעה 14:00 שכר כולל: לכאן הוכנסו כל מי שקשה עד בלתי אפשרי לכמת את שעות עבודתם. בקטגוריה מצויים בין היתר כתבים מגישים מפיקים בימאים עורכי תכניות ועורכי יומנים. שכרם יקבע על פי שקלול שכרם הנוכחי עם ההפחתה והתוספות כפי שצויין לעיל. השכר כאן לא יקבע לפי דרגות אלא על בסיס השכר בראשוני שעליו יהיו תוספות קידום שנתיות. שכר המינימום יהיה 5,600 שח והמקסימום 22,500. (מי שמקבל יותר מסכום גג זה ישמור על שכרו בהפחתות הדיפרנציאליות) גם לשכר זה יתווספו החזרי הוצאות גמולי השתלמות וכו'. תקציב מענקים: תקציב נוסף יוקדש למענקים לעובדים מצטיינים. לפי החלטת הרשות המענקים ינתנו בכל שנה לכ15% מהעובדים. תיקון הסכם הפרישה בעקבות התמשכות הדיונים יותר ויותר עובדים בגילאים המתקדמים איבדו את הזכאות לתנאי הסכם הפרישה המשופרים. בעאנו דרשנו והאוצר הסכים לתקן את הסכם הפרישה והנה עיקר השינויים. תחולת ההסכם נקבעה לגיל 65 במקום גיל 64 במועד כניסה לתוקף הווה אומר ינואר 2011. עובדים המגיעים לגיל 65 מאוגוסט 2010 עד לסוף השנה יוכלו לפרוש אם ירצו ולזכות במלוא תנאי הסכם הפרישה, לרבות דרגות ומענקים. הפרישה מרצון אך מיידית. והסוכריה: עובדים מעל גיל 65 יזכו גם הם למענקים בשיטת חישוב דיפרנציאלית מגיל 64 ועד 67. כלומר עובד בגיל 66 המבקש לפרוש מייד יזכה לשליש מסכום המענקים לרבות פדיון ימי מחלה וחופשה. (גם עובד שיפרוש בגיל 66 ו11 חודש יקבל 1/36 מסך המענקים) החלה וכניסה לתוקף ההסכם יכנס לתוקף רק בהתמלא תנאים שהוזכרו לעיל. בימים אלה סוכמו סוף סוף גם עקרונות ההסכם עם הטכנאים והמשולב, קיבלנו כמתחייב את כל ההטבות שהם קיבלו, ובמקום שינוי שנעשה במבנה שכרם, המרת אחוז מסויים מהסל לתוספת, קיבלנו תמורות אחרות שדרשנו. עוד הערות: ההסכם מסדיר את סוגיית התפקידים שמולאו בפועל, ומאפשר לכל עובד שמילא תפקיד במשך שנה לפחות לקבל את תוארו ולזכות בכל ההטבות הגלומות בו. באשר לדרגות ניהול אין סגירה סופית אך גם לגביה יש הבנות. ההסכם מסדיר נוהל קבלת עובדים מפורט המעניק לנציגות העובדים מקום במכרזים ומספק קריטריונים לכל תפקיד ותפקיד. ההסכם מבטל את סנקציות חריגות השכר מעתה ולעתיד. טענות ומענות "הטכנאים מקבלים יותר" – לא מדוייק בלשון המעטה והראיה רצונם של הטכנאים לקבל את סולם השכר שלנו. השכר הכולל היה משאת נפש של ההסתדרות והוא נשאר רק שלנו, כמו גם יתרונות אחרים בהסכם. "אתה מקורב להנהלה" – טענה שנשמעת לא מעט ובה אני מתקף על קשרי הטובים עם ההנהלה ועם האוצר. טענה שאיך לומר, אני שלם איתה. הן ברמת האישיות והן כדרך חיים אני נוהג לפעול בדרך של הידברות חיובית יצירת קשר אישי וידידותי (רחמנא ליצלן) ובניית אמון הדדי. מעולם לא אהבתי את הגישה הוועדית התוקפת את כל מה שההנהלה עושה או אומרת והמתייחסת אליה בהכרח כאל אויב. לנו להנהלה ואפילו לאוצר אותה המטרה, הבראת רשות השידור, ורק בגישה של שיתוף פעולה זה יצליח. אחת הרעות החולות של הרשות היא החיכוכים ההתנגשויות והמריבות הבלתי נגמרות, לטעמי מהסיבות המרכזיות שדירדרו אותנו עד הלום. הגישה שלי שינתה במידה רבה את האוירה במשא ומתן והפכה אותו לענייני ולא נצחני. הקשר החיובי הביא לנו הישגים רבים ומציאת פתרונות ביתר קלות ורצון טוב לבעיות שעלו במהלך הדיונים. והתוצאה: הסכם טוב לדעת כל איש מקצוע וכאמור מבוקש גם על ידי המגזרים האחרים ברשות וארגוני עובדים אחרים במשק. בקיצור, אם האוירה הטובה ביני לבין מוטי שקלאר ואריה שקד מפריעה למישהו, הבעיה אצלו ולא אצלי. הנקודה המעניינת היא שרבים מהטוענים נגדי טענה זו פנו אלי בבקשה לנצל קשרי אלה למטרותיהם, אישיות ומגזריות.. "למה הועדים לא שותפו" – עוד טענה מופרכת, בהנהלת האגודה יושבים נציגים מכל הועדים, מקצתם היו שותפים לדיונים מראשיתם ומקצתם הצטרפו אחר כך. עדכונים נמסרו במהלך הדיונים, התקבלו הערות והארות. להזכירכם, הנהלת האגודה ואני בראשה הם נבחרי העובדים לא פחות מחברי הועדים. נכון הוא שצוות מצומצם יחסית ניהל את הדיונים והסיבה עניינית: צוותים רחבים גורמים להתמשכות דיונים ולא מביאים תוצאות, ראה המשא ומתן של חברינו במגזרים האחרים ברשות. גם אצלנו כשהיו דיונים בפורומים נרחבים יותר הם סירבלו את המשא ומתן, הביאו לאנטגוניזם בשני הצדדים וגרמו נזק יותר מתועלת. "מה עם דור ב" – נכון, עובדים חדשים שיכנסו לרשות, תנאיהם טובים פחות מעובדים דור א. עוד ויתור שנאלצנו לקבל במשא ומתן, עם זאת תנאיהם עדיין סבירים ביחס לשוק התקשורת וסולם השכר והקידום מאפשר תיגמול הולם לאורך הזמן. "למה אין מבנה" – עוד טענה צודקת בעיקרון. אין למעשה עדיין מבנה של ממש מוסכם ביננו להנהלה ומדוע? המבנה המקורי שתוכנן לרפורמה היה מבנה שיצרה חברת "טאסק", היו בו בעיות רבות ולבסוף לפני כחצי שנה הבאנו לביטולו הכמעט מוחלט. ההנהלה הכינה מבנה חלופי המבוסס על הקיים בשינויים מסויימים. עמדתנו היא שאין לקבע מבנה ארוך טווח במסגרת רפורמה, ללא חשיבה מעמיקה יותר וקביעת תעודת זהות לרשות השידור. עם זאת ברור שעל המבנה להתאים להסכמים כלומר בעיקר למספר העובדים שישאר עם תום תהליך הפרישה והגיוס. יש מי שאומר ובמידה רבה של צדק שמדובר בפירמידה הפוכה, עם זאת חייבים להיות מעשיים ולפעול במציאות הקיימת, כלומר להביא למבנה ראוי ככל שניתן ועם חזון, במסגרת הקיים. אשר על כן הסיכום הוא שבימים הקרובים יוחל בהתדיינות על המבנה כולל בדיקות ותחקירים ושימוש באנשי מקצוע לגיבוש החזון וכיוצא ממנו המבנה עצמו. ומה על האיתנות הפיננסית- על הבטחת משאבים לביצוע הרפורמה? להלן מכתבי לראש הממשלה בנימין נתניהו י"ז בכסלו תשע"א 24 בנובמבר 2010 אל: ראש הממשלה מר בנימין נתניהו – בתפקידו כממונה על רשות השידור הנדון: איתנות פיננסית ומימון הרפורמה ברשות השידור מכובדי, בימים אלה הולכים ונשלמים לאחר שלוש וחצי שנות דיונים, הסכמי הרפורמה ברשות השידור. ההסכמים מבוססים על קיצוץ כואב בכוח האדם, לא פחות מ- 700 עובדים, מתוך כ- 1,800, יפרשו או יפוטרו. בד בבד הגענו להסכם שכר המבטל את הסכמי העבר המעוותים, מאפשר את יציאתה של רשות השידור לדרך חדשה, ומבטא את חשיבות השידור הציבורי. אולם - ההסכמים והרפורמה כולה יישארו על הנייר בלבד אם לא ימצאו המקורות הכספיים למימונם. השבוע התבשרנו בצער, כי יושב ראש ועדת הכלכלה, חבר הכנסת אופיר אקוניס, מתנגד לאשר את העלאת האגרה, נדבך חשוב בתכנית העסקית של הרשות לשנים הקרובות. זה המקום להזכיר, כי הפחתת האגרה לפני כשש שנים הייתה מהמחוללים העיקריים של המשבר ברשות. אשר על כן, אני קורא לך לממש את ההבטחות לשמירתו של השידור הציבורי והמחויבות למימושה של הרפורמה ברשות השידור. איתנותה הפיננסית של הרשות היא עמוד התווך של הצלחת הרפורמה ומה שהתרחש בועדת הכלכלה מאיים על איתנות זו. עמדתנו העקרונית היא מימון, בין השאר באמצעות העלאת האגרה, תיקון ההפחתה, כיום רמתה הנמוכה ביותר בעולם המערבי. אם התקבלה החלטה שלא להעלות את האגרה יש למצוא מקורות מימון אחרים כפי שהתחייבה לכך הממשלה וכפי שחזרו והתחייבו שר האוצר ואנשי משרדו. אני – נציג עיתונאי רשות השידור לא אוכל לחתום על הסכם הרפורמה ללא קבלת בטוחות לאיתנות הפיננסית של הרשות ולמימון הרפורמה על כל חלקיה. עמדתי זו קיבלה את תמיכתו של מנכל משרדך מר אייל גבאי. מקווה ומשוכנע שימצא פתרון לסוגיה. בכבוד רב, דני זקן יו"ר אגודת העיתונאים ירושליםהצילום למעלה - בהפגנה בגן הורדים מול הכנסת עם חברי כנסת תומכים ועיתונאים - למען השידור הציבורי בישראל. פלאש 90